לא סופגת יותר

אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה לכתוב. כל כך קשה לי. יש לי ירידה חזקה בריכוז וביכולת לשמוח וליהנות. הכל נראה מפחיד יותר. החיים טומנים כל פעם מלכודת במקום אחר, והתעייפתי כל כך מלהיזהר ולהיחלץ מהמקומות המסוכנים. אני עסוקה רגשית בעצמי, שקועה מאד בפנים ומרגישה שבכל פעם שאני מנסה להשתייך לחוג מסויים של חוויות, משהו תולש אותי בכל להישאר בחוץ. לא יכולה לחלוק חוויית אימהות, לא ארועים משפחתיים כי לכולן יש ילדים, ואני מרגישה כל כך אאוט-סיידרית, מרגישה שאני כל כך חשופה בכך שאני בטיפולים ואז מסתכלים עליי במבט מוזר קצת של מבוכה או משהו בסגנון... (אני בטוחה שרב התחושה באה ממני יותר ממה שהיא קיימת, אבל זו תחושה קיימת!) אני בהפסקה החודש מהטיפולים, וכמו שמישהי כתבה כאן, יש לי כבר בחילה מהמילה "טיפולים". יש לי עבודה גדולה להגיש ביום שני הקרוב ואפילו עוד לא התחלתי. נשבר לי, בנות. נשבר לי!!!!!!!! כמה אדם יכול לספוג? אני כבר לא סופגת. הכל נוזל החוצה כי אין יותר מקום לשום אנרגיה שלילית. אני רוצה לכתוב פה עוד כל כך הרבה דברים שעוברים עליי, אבל זה כבר נראה לי חסר טעם, כבר כתבתי את הכאב שלי מכל כך הרבה מקומות.. אני באמת לא יודעת מה עוד אוכל לעשות למען עצמי שעוד לא עשיתי. אני מטפלת בעצמי כל כך חזק....ופתאום משהו נחלש. הקפיץ לא יכול יותר להימתח ממה שהוא. אני בת 30 ופתאום זה מורגש לי כל כך זקן.. )-: דניאל.

אני עוקבת אחריך וצופה בך, על כוחותיך המופלאים וגם ברגעי החולשה הכל כך טבעיים ולגיטימיים. כל התחושות שאת מתארת כל כך מותאמות לתקופה הבלתי אפשרית שאת עוברת, למשמעויות האישיות החברתיות הזוגיות ועוד שיש לתקופה כה קשה. אני גם יודעת יקירתי, שיש בך את הכוח להמשיך הלאה ולהגיע ליעד הנכסף. אבך יקירתי, את מוכרחה לעזור לעצמך ברגעים הללו. את מתארת חוסר כוחות שאולי מלווה אפילו בריקנות, וזה הזמן לטפל בדבר הכי משמעותי בסיפור הזה- את. את במובן הנשמה שלך, הפנים שלך, ולא הגוף. את בת 30 בסך הכל, ואני יודעת שזה נראה לך כרגע זקן ועייף, אבל באמת שהחיים לפנייך והם מלאי הפתעות, הרבה מאד טובות. לכי לטפל בעצמך יקירתי((((((()))))))

אני קוראת את מה שאת כותבת ופשוט בא לי לבכות יחד איתך, לחבק אותך לאמר לך שאני אוהבת אותך וחושבת עלייך כל הזמן המילים נעתקות מפי כי הן רוצות להגיד לך משהו אבל הן פשוט נעצרות ונעצבות כי הן מזדהות בכאב שלך ומבינות אותך כל כך אני רוצה שתדעי כמה אדם מיוחד את, כמה אמיצה את שאת משתפת בצורה כזו את הכאב שלך וזה מיוחד ואמיתי בעיניי אני מאחלת לך מכל לבי וכן ממש מכל לבי שדיי, דיי שהסבל שלך יגמר כבר שלך אוהבת מאד ומייחלת לך באמת שהאושר שלך יגיע בקרוב ריקי

(((((((((((((())))))))))))))))))))))))))))))) @@@@@@@@@@@@@@ ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ תודה על הכוחות שאת מעניקה.. את מלאך. איך הייתה יום ההולדת של אמא? דניאל.

היי דניאל, את הטבת כל כך טוב לכתוב את מה שאני מרגישה ולא ש,יערתי כלל עד אשר נכנסתי לאתר שאני לא לבד ותמיד חשבתי שזו נחלתי ושאני כל כך "מיוחדת" מה עוד שאני עוברת את כל הטיפולים לבד (מרגשה מאוד בודדה לפעמים) לאחר שבן זוגי ואני נפרדנו תוך כדי הטיפולים (הוא לא עמד בכך שבכיתי המון ובסה"כ הפכתי לאדם עצוב החייה מצפיה לאכזבה). בכל מקרה מה שרציתי לכתוב לך שמה שעוזר לי המון בחצי שנה האחרונה היא טיפול בשיטה שששמה ביו- ארגונומי. בבסיס השיטה הנחה כי האדם מורכב מגוף, נפש, ונשמה והיא מטפלת ברובד העמוק ביותר באדם, זה זניזוק בשטה אנרגטית או משהו כזה, בזה במחיר ממש מצחיק בטלפון היא מאוד אמפטית ומשכילה ומלבד הפעמים הראשונות (שבהן השיחה קשה ריגשית כי צריך להיזכר בכל אירועי החיים ) תמיד כיף לדבר איתה . מאז שאני איתה אני מתמודדת טוב יותר עם הקשיים בטיפולים וגם בעיית הלחץ דם שהיתה לי והפריעה לי להיכנס להריון נפתרה. הטיפול שלה כולל טיפולים שהיא עושה, שיחות משהו דמוי שיחות עם פסיכולוגית , אבל יותר יעיל והיא לוקחת את זה לכיוונים שלא חשבתי עליהם , ושיעורי בית. שמה רונית ואני ממליצה עליה בחום. היא זמינה שישי ושבת אם יש מקרה חרום וצריך לדבר. אם תרצי אני אתן לך את המספרים שלה תחשבי על זה תחזיקי מעמד, חני

היי, בטח שאני רוצה את הטלפון שלה. רק לא הבנתי, כל הטיפול הוא בטלפון? ספרי עוד קצת. איך זה בדיוק מתנהל? כמה זמן זו שיחה? תני דוגמה לשיעורי בית. מאד מאד מעניין אותי. תודה חמודה. אני מאחלת לך גם כח וחיוניות. דניאל.