חברות יקרות,
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
אז אכן, הבטא שלילית. הכאב והצער והאבל וחשבונות הנפש היו כבר אתמול. היום קיבלתי את הבשורה בשלוות נפש והמשכתי לעבוד כאילו כלום לא קרה. אפילו חשבתי על דברים שאני רוצה נורא לרכוש וש 1600 שח" בחודש על זריקות לא איפשרו לי. למשל זיכרון נייד למחשב (אני עדיין מסתובבת עם דיסקטים ענתיקות), למשל ללכת לספר לגיזרה וקצת צבע, למשל מגפים, למשל איזו טבעת חרוזים יפה, קרם פנים, כל מה שחסכתי מעצמי כל כך הרבה זמן כי פשוט לא נשאר כסף...דווקא בעלי היה מאוכזב כי עוד הצליחו לטעת בו תקווה- היו לי כאבים בשחלה הימנית והדימום הפסיק. נו, שעה לפני הטלפון לשערי צדק הגיע השיטפון ואיתו ההקלה בכאבים בשחלה. משום מה כולם אומרים לי- הפסקה, הפסקה. אבל אני חושבת על הפסקה במובן של לחדול מכול זה. או שלא? באמת שלא יודעת. לא רואה עוד הרבה אפשרויות. הלב נחמץ כבר. אנחנו חוות אכזבות ושברון לב רבים כל כך ותכופים כל כך. מה שאדם רגיל חווה במשך שנים על שנים. מה עוד אוכל לעשות שלא עשיתי? זיפט. כן. אני יודעת. מרגישה שהרחם שלי הוא מקום שעוברים הולכים כדי למות בו. סליחה אם מישהי נגעלת או לוקחת את זה קשה. הדימויים שלי, למי שיצא להכיר, הם ישירים. שברון הלב, השחתת הגוף והשחתת הזמן בתורים אין סופיים ובאיחורים והעדרויות. שלושת אלה התישו אותי. שלוש השנים של הטיפולים גרמו לי להזדקן מאד. שחקו את הכמיהה שלי לילד נוסף. גרמו לי להרגיש כל שנייה משלושים ושבע שנותיי. (מדובר בלמעלה ממליארד מאה שישים ושישה מליון שניות, וזה כבד עליי). אז בכל מקרה. חופשה תמידית או זמנית- אני בחופשה. איזה כיף. בלי חוברות עבודה... הייתן לי נפלאות. כל החיבוקים והחום. מקווה שאוכל להחזיר אפילו אחוז אחד ממה שהענקתן לי. שיצא כבר המחזור המקולל והכואב הזה, שגנב לי את החודש הכי אופטימי בכל הטיפולים! שיצא. שיעבור וישאיר אותי נקייה מה , טוב. דיי. אני אשתוק סוף סוף. נראה לי שאני צריכה קצת שקט עכשיו.
כבר מרגישה את הכאבים שלפני המחזור>>> ועוד ניסיון שלא צלח...מי כבר סופר כמה נסיונות. אני קוראת את דבריך וכל כך מזדהה עם דבריך עד שעני מלאו בדמעות. אני בוכה, על הכאב שאני חשה מתוך הזדהות על הכאב שאני מרגישה בלב מתוך הכישלון שלי, מתוך הויתורים הגדולים/קטנים שאני מותרת {אצלי ההוצאה לכל טיפול מסתכמת בכמה אלפי שקלים והסיוט הזה נמשך כבר מעל 6 שנים}... בשנה האחרונה כל כישלון אני אומרת לעצמי די אולי הגיע כבר הזמן להחליט שזהו מספיק ניסיונות כושלים ושאני צריכה להכיר בעובדה שלי כנראה כבר לא יהיו ילדים משלי. אין לי כוח לכל התאכזב האלו, כל פעם מחדש לעבור את הסיוט הזה! אצלי בנוסף לכל הכאב של הכישלונות צריכה אחרי כל טיפול להמשיך בדיאטה בנסיון כושל להחזיר לעצמי את הגוף שלי בכך שהצליח להוריד את השכבות שצברתי {כל טיפול כמה קילו גרמים תוספת לסה"כ הכללי}. אז אני מרגישה שכל פעם שאני נכשלת יש לי גם עונש לקבל... כי אפילו לא יכולה לטבוע את היגון באוכל. טוב הולכת להתארגן לעוד יום עבודה, אחרי לילה לבן של עצבות.
ליבי נחמץ לקרוא את מה שכתבת. אכן יש שלב שבו מרגישים שצריך את המנוחה הזו. אז קחי לך מנוחה והמשיכי הלאה בחיים. אני בטוחה שתחווי ימים יותר יפים מאילו. ומי יודע, דורה יקרה- גם הטבע יכול להפתיע. גם אם תהיי פה פעילה וגם אם לא, תמיד תהיי בליבי ובמחשבתי. שולחת לך חיבוק גדול וחזק ואני בטוחה שאת תתגברי ותמשיכי הלאה. איתך באש ובמים ותמיד אוהבת לי
אני אוהבת אותך! כתבת מדהים את כל מה שמתרחש לך בפנים. אני יודעת מהםשלוש שנות טיפולים כושלים. זה כואב וזה מחולל טורנדו לא מוכר שקשה לשאת אותו. אני גם שומעת את ההמלצות של כולם כמו אסופת מילים סיניות, אני כבר לא יודעת מה ימין ומה שמאל, מה כדאי ומה לא. אני יודעת שאני רק מקשיבה ללב שלי. נראה לי שזה גם מה שאת עושה. את נאמנה לעצמך ולתחושותייך וזו מתנה גדולה. הייתי מתה להכיר אותך מקרוב. את נשמעת אדם עמוק, רגיש, מעניין ואיכפתי. זוהי תקופת שפיפות ועצב אבל אין מה לעשות, היא גם תעבור. וסליחה שאני נשמעת פולנייה. אני החלטתי גם לעשות הפסקה כי כל הלחץ של החודשים האחרונים לא נראה לי כל כך אופטימילי לטיפול. אל תלכי דורדור... אל תעזבי אותנו, את פשוט מתנה לפורום הזה, ואני מתכוונת לכל מילה. אני חווה את כל מה שתיארת וזקוקה למילים המחזקות שלך באמת!!! שלך דניאל.
אכן הדרך הזאת גורמת לנו למערבולת ריגשית לא קלה. אני לא מכירה אף תחום שבו הצלחה מחייבת כזאת עבודה קשה ועינויים פיזיים ונפשיים. קחי את הזמן, תנוחי תני לחיים לזרום מבלי להיות כל הזמן היד על הדופק. מדהים אני כבר לא יודעת מה התאריך אבל יודעת בדיוק באיזה שבוע, עוד כמה זמן למחזור או לא... שיהיה בהצלחה ואם את משנה את דעתך, אנחנו כאן בשבילך
שולחת לך המון המון המון אהבה והמון המון המון המון חיבוקים ריקי
התגובה הראשונה שעולה לי מקריאת ההודעה שלך היא פשוט לשתוק. מה יש לומר? את אמרת את הכל. מדוייק וצורב. אבל אם אשתוק איך תדעי כמה אני אוהבת אותך? אז ברשותך, אני אברבר... אין שום דרך לעבור את הסיוט הזה של טיפולי הפריון מבלי להשתעבד להם, ברמה כזו או אחרת. כן, אפשר אולי להמשיך לעבוד קשה ולעשות התעמלות ולצאת לבילויים כדי להעמיד פנים שהכל בסדר, אבל זה לא מונע מהכל להמשיך ולהיות לא בסדר. מאוד לא בסדר. בטא שלילית היא תמיד צומת להחלטות, ולמעשה מדובר על שקילת הרע במיעוטו. מה יחזיר לי את החיים שלי שיושבים עכשיו בשבי המנוגון? מה יחזיר אותי לחיים? האם תכנון טיפול נוסף, קצת אחר, שיפתח לי דלת חדשה של אופטימיות, או פרישה למנוחה שבה אטפח צדדים אחרים שבי שהוזנחו? מה שיפה באופציה השנייה, זה שהיא הפיכה לגמרי. כשאת יוצאת למנוחה מהטיפולים, את לא צריכה להתחייב לאף אחד לשום מועד. את יכולה לנוח חודש, את יכולה לנוח שנה. את יכולה להחליט שזהו, המסע להרחבת משפחתך הסתיים סופית ואת הולכת להגיד תודה על מה שיש ולהעביר את הפוקוס למשהו אחר בחיים (עדיף יצירתי!). ואם עוד 6 חודשים תרגישי פתאום אחרת, ותרצי לחזור לטיפולים, גם כן תוכלי. מה שלא יהיה, אני מקווה מאוד שתמצאי שלום בלבך. ומהזווית האישית שלי, אני גם מאוד מקווה שתשמרי איתי על קשר... אוהבת אותך מאוד, ילדת
המילים שלך אהובתי, כל כך מדוייקות. והרגשות שאת מתארת, זו אולי הפעם היחידה שמשהו גרד את ההגנות העבות שיש לי כנראה מעל הכאב שלי. אני לא יודעת מה להגיד פה יקירה. אני רק רוצה לעטוף אותך בחיבוק ולעשות לך מקום לנוח. אז אני לא אקליד כאן עוד ועוד מילים, אני לצידך תמיד ואני מרגישה כל נים וכל פסיק ממך ואיתך. אוהבת מאד}{}{}{}{
רציתי לי לכתוב לך כאן שיר או חלק ממנו. שמעתי היום בין 15:00-16:00 את יגאל בשן בגלי צה"ל וחשבתי עלייך. אני מכירה אותך די הרבה זמן, חזקה, אופטימית. ועכשיו כנראה משהו נשבר. וזה מובן בהחלט. אני מקווה בשבילך שמה שלא תחליטי - יהיה הטוב ביותר עבורך. היום יום שישי ובחוץ יורד גשם - מקווה שיחד עם המשפחה שלך נעים וחם לך ומחבקים אותך אוהבת מיכל
לב שנשבר מכאיב ללב ששומע. הפסקה או לא, קרם פנים או מחטים, מה שלא תבחרי, עשי מה שיגרום לך להחזיר את הכוחות, את השמחה ואת האושר והשלום עם עצמך. לא חושבת שבזאת אני נפרדת ממך. אוהבת, נשיקות, נועה.
כל כך כואב, כל הצפיה שעוטפת וממלא במהלך הטיפול ואז הנפילה הממוטטת הזו ,כל כך מעצבבבבן!!!!! קחי את הזמן להתחזק , אני עשיתי הפסקה של שנתיים פשוט לא יכולתי לשמוע את המילה טיפולים, אבל חזרתי לניסיונות אחרונים. את עדין צעירה ואני בטוחה שתחזרי כשתרגישי מוכנה, תעשי כל מה שאת אוהבת ונשלל ממך בזמן הטיפולים. אוהבת
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
