פרוטוקול

רציתי לדעת מה ההבדל בין פרוטוקול קצר לארוך? איך הרופא מחליט לתת על סמך מה הוא קובע? (במידה וזוג שייך ללא מוסברים) והאם ייתכן שיהיה ביוץ טבעי או שתמיד מדכאים אותו? מודה לכן על כל פיסת אינפורמציה ושלא נצטרך לעבור דברים כאלה עוד בעתיד. שיהיה לכן חג שמח

שלום לחדשה וברוכה הבאה, בפרוטוקול ארוך מזריקים כמות גדולה של החומר המדכא (למשל דקאפפטיל) בזריקה חד-פעמית בסביבות היום ה-21 למחזור הקודם לזה של הטיפול, ובתחילת המחזור שלאחריו מתחילים את זריקות גירוי השחלות. בפרוטוקול קצר מזריקים את החומר המדכא במספר זריקות המכילות מנות יומיות קטנות במקביל לזריקות הגירוי. זה בגדול, ישנן כל מיני וריאציות של פרוטוקולים, קצרה היריעה מלפרט כאן את כולן... איך הרופא מחליט? יש הרבה קריטריונים, כמו למשל תגובת השחלות של המטופלת לטיפולים קודמים (למשל בטיפולי הזרעות עם זריקות), נתוניה ההורמונליים כפי שהשתקפו בבדיקות קודמות, ועוד. אלו השיקולים הקשורים במטופלת, אבל מעבר להם זה בהחלט תלוי גם ברופא. כפי שאולי הספקת כבר להבין, טיפולי פריון רחוקים מאוד מלהיות מדע מדוייק, ולכל רופא יש את דרכיו. למשל, יש רופאים ש"מאמינים", מנסיונם המצטבר, בפרוטוקול X יותר מאשר בפרוטוקול Y (וזה נכון לא רק לגבי ארוך או קצר, אלא גם לגבי משתנים אחרים כמו סוגי תרופות שונים) - ויש כאלו שחושבים בדיוק ההיפך. לכן תמיד עדיף לעשות "שיעורי בית" לגבי הרופא אצלו את הולכת לעבור טיפולים, ולמצוא מישהו עם רקורד מכובד (לשמחתנו יש הרבה כאלה בכל רחבי הארץ). ולשאלתך הבאה: בד"כ נהוג לדכא את הביוץ בטיפולי הפריה על מנת להשיג שליטה מקסימלית בהליך. פספוסים יכולים לקרות, אבל זה לא נפוץ מאוד. חג שמח גם לך, ובהצלחה!