חשבון נפש שלי>>> לא מצליחה לישון אז כותבת כאן...

כדי לסדר את המחשבות למחר. יומני היקר )-: עבר עלי ראש השנה גיהנום כל הזמן חושבת ובוכה מסרבת להאמין שהכל ענין של גיל!... אני שמעתי על אישה בת 43 שהרתה ב- IVF ראשון שלה מביצית שלה>>> כך סיפרה לי חברה שהאישה הנ"ל היא קרובת משפחה שלה {אני לא בטוח כי אני לא מכירה אישית את האישה}. אני יודעת שבגיל 40 האיכות של הביציות מאוד ירודה.>>> ואני מעולם לא היתי ממש בהריון {חוץ מהריון כימי קטן} כך שאין על מה לדבר על 6 הריונות. {אומרים שנשים שעברו לפחות 6 הריונות משמרות את הפוריות שלהן עד גיל יחסית מאוחר ואפילו מעל גיל 45} אני אישית לא מבינה מה הבעיה אצלי אבל הבעיה אינה גיל בזה אני בטוחה. בעוד שבוע (1/10) אהיה בת 41 ורק המחשב גורמת לי לדכאון>>>> אני התחלתי בגיל 36-35 עד לטיפול האחרון לפני 3 שבועות, לא היה מצב כזה שלא היה לי מה להחזיר {האמת שגם הפעם יהיה רק שהפעם היה רק עובר אחד והוא היה גם מאוד חלש ואני סרבתי להחזיר אותו}>>> אבל בטיפול שלפני 3 חודשים היה 7 ביציות 5 הפריות 4 עוברים מדרגה ראשונה {ללא שברים >>> פרגמנטציה עברו הפריה טבעית וחלוקת תאים 8-6 ביום השלישי}>>> אבל כרגיל מחזור לפני הבטא. מה לא עשיתי במשך השנים {5-6 שנים טיפולים}: פעמים צילום רחם, הסטרוסקופיה ניתוחית {הוצאת פולים מצור הרחם}, פתיחת חצוצרות {שהסתבר בכלל לא היו סתומות}, פיפל, מספר פעמים הנצה {AH} לעוברים, עם/בלי סטרואידים כמעט מתתי מהרעלת מונוגון אחרי אישפוז של 11 יום בבית חולים + מס' חודשים עם סטרואידים חזרתי לעצמי וכמובן לטיפולים>>> הפסקתי לעשן אחרי 19 שנה {כבר 5 שנים}, עברתי דיקור סיני, עליתי במשקל 25 קילו עשיתי הפסקה של שנה ירדתי הכל וכעבור עוד שנה של טיפולים העליתי הכל בחזרה ועוד עם רירית, רציתי זיפט {לא התאפשר בשל משקל עודף פלוס מעוט בביציות} התחלתי עם שני אמפולות ובטיפול האחרון הגעתי ל- 8 אמפולות. אני מסרבה להאמין שהכל ענין של גיל אני חושבת שהתמיכה לא טובה ולכן אני לא מצליחה להרות יותר מהריון כימי {וגם הוא הגיעה אחרי 13 טיפולים שבפעם הראשונה קבלתי תמיכה פרגינובה}. מחר אני נוסעת לשיחה עם הרופא ולבנות תוכנית או יותר נכון לשמוע שהרופא שלי שהוא לא איבד את האמונה שאני יכולה להרות למרות שאני כבר בת 41 בעוד שבוע.>>> הוא מקשר את הכל לגיל. אני ממש מיואשת כי ביום חמושי היתי לי שיחת טלפון עם הרופא מאוד קשה שבה אני בכיתי וצרחתי עליו>>> הוא אמר משפטים שאסור לו לאמר לאחר שהלחצתי אותו כדי שיקבע לי תור בהקדם כדי שיהיו לי טפסים לועדה בשל הסיבה שעכשיו אנכו נמצאים בתקופת חגים>>> אז הוא ענה "זה לא העיקר טפסים לועדה השאלה אם יש בכלל מה לעשות" או ששאלתי אם לחזור ולקחת את ה- DHEA לפני שהוא ענה הוא מלמל "יש ביעה עם המרשם" ואז שאל "את לקחת את זה על דעת עצמך נכון?" ואני עניתי כן {ורק מאוחר יותר נזכרתי שהוא המליץ לי בחום} ואז הוא ענה אל תקחי את ה- DHEA {ואני שואלת את עצמי שיקולים של מרשם בכלל נחשבים?} האמת נראה לי שהוא סובל ממחלת המפורסמת של הרופאים אגו כמו כל הרופאים בתחום שמרגישים קרוב ה' עם לא יותר... תוסיפו לזה שנראה לי שהוא כועס עלי בשל הסיבה: א. שסירבתי להחזיר את העובר החלש. ב. שהוא כנראה שכח שבטיפול הקודם הוא החתים אותי על כך שאני מודעת לכך שאם אני מחזירה את כל 4 העוברים שהם טובים יש סיכוי של ריבוי עוברים אז איך פתאום הוא חושב שאין מה לעשות>>> אז על איזה בלות הוא מדבר? אני מרגישה מאוד קשה כי המשמעות של זה שהרופא התיאש ממני אז מה אני אגיד? לרופא אסור להתיאש, לי כן מותר להתיאש השקם וערב, זאת אני שצריכה לעבור את הגיהנום הזה: זריקות, כדורים, דיאטות, להיות בבית ללא עבוד במשך הטיפול, לבזבז אלפי שקלים, כל טיפול כאבים, חלומות שמתנפצות על הפנים, אבל לרופא מה הוא עושה? 'כולה' את העבודה שלו אם לא פחות מזה... טוף הולכת לישון ולחלום שאני סוף סוף אימה. שנה טובה ופוריה. נורית.

חשבון נפש קשה, אבל נדמה לי שלא שלך}{}{}{ אני מאד מקווה שהרופא שלך יתעשת ויבוא עם אמונה, כוחות ואנרגיות להעביר לך. אם לא נוריתי, הגיע הזמן להמשיך הלאה. ללכת לרופא מהשורה הראשונה, עם כל הנתונים, עם כל האיטואיציות שלך, ולשמוע מה יש לו להגיד. גם אם הגיל משפיע פה, הנתונים מראים שיש סיבה טובה להאמין שתצליחי. אני חושבת שבאמת הגיע הזמן שמישהו יחיק בשבילך את התקווה. שולחת לך חיבוקים ובהצלחה מחר(((())))

לנורית. אין לי מילים...כל כך ריגשת במילים שלך ובתיאור שנשמע באמת מייגע. האם בכל השנים האלה עברת רופא? אם לא, נראה לי שזה מה שאת צריכה לעשות. את צודקת, לרופאים אסור להתייאש, להיפך, הם צריכים להאמין בעבודה שלהם. יש כל כך הרבה סיפורי זוועה על רופאים, גם אני חוויתי רופא כזה ומייד החלפתי אותו. הוא לא שווה את התסכול, המרירות וכל תחושה רעה שאת חווה. האם את ממשיכה בדיקור סיני? את צריכה ללכת לדיקור אצל מישהו שמתמחה שפריון ויש לי מישהי להמליץ לך עליה, אם תרצי תגידי. זה נשמע אולי קלישאה אבל אני לא מתכוונת לזה: אסור לך להתייאש, את שומעת? תעשי את כל הדברים שנחוצים כדי להכנס להריון ופשוט לא להתייאש!!! אם עברת את הדרך עד עכשיו נראה לך שאת יכולה להרשות לעצמך להתייאש??? אני פה אם את רוצה לשאול, לייעץ ואם בא לך לשפוך את הלב. מקווה לשמוע ממך, באהבה, דניאל.

נוריתי , אני ממש מזדהה איתך תישמעי מאיתנו רק פרטי !!!! צר לי שהרפואה הפרטית היא הכדאית בימנו , ולמי שאין כסף " שישבור את הראש " תעשי את כל המאמצים לפנות לפרטי , אני כמעט הייתי במצבך הגעתי לאיכלוב להתחיל ב I V F פרופ' עמית החליט שאני צריכה תרומת ביצית צר לי שאני מציינת את שמו , הגעתי לזיידמן והנה הצלחתי אני לא אומרת שזיידמן הוא מס' 1 יש רבים וטובים , יש השתתפות מקופת חולים לפרטי , חבל את תגיעי לגיל 45 שבאמת יהיה חבל , נצלי עכשיו שיש לך מימון . עיזבי את בית חולים ציבורי , אני מאחלת לך לשנה החדשה שרק יהיה לך טוב שירלי 123

את בפנים יודעת, שאם חולמים ושואפים למשהו, הוא יקרה, ואת תמצאי את הדרך להגשים את חלומך! כמו שהבנות אמרו לך קודם, ואני מצטרפת, תראי מה תהיה גישתו של רופאך היום, ואם הוא לא מאמין בך, או חושב על דרכים יצירתיות אחרות, אז הגיע הזמן לשמוע דעה של רופא אחר, כמו שילדת אמרה - אחד התותחים. זכרי - אין דבר העומד בפני הרצון! בהצלחה היום &&&&&&&& נועה.

נורית שלחתי לך מסר ב-E-MAIL מקווה שתקבלי.

ממש מוזר מוחקים את ההודעות האופן אוטומטי /-: טוב נו. אימלה אני מתבוננת בשעות וכל רגע מחשבת את הזמן. חמודה תודה. נורית.

נורית יקרה שלי אוי עד כמה שאני מבינה אותך וכמה שבכיתי מכל מילה שכתבת, והלב זועק. ב- 15/11 אני בת 40 ללא ילדים. כ"כ רציתי להאמין שהמתנה שלי ליום ההולדת תהיה תינוק אז עשינו טיפול בספטמבר החזרה ב- 15/9 ובדיקת הדם אמורה היתה להיות ביום ד' אבל למה שיצליח? למה? אז כחלק ממתנת החג קיבלתי מחזור. ונכון, יש מבוגרות משתינו שהצליחו- אחות של בעלי שיש לה כבר 3 ילדים נכנסה להיריון כפנצ'ר בגיל 44. הספרית שלי עשתה הפלה לא מזמן בגלל פנצ'ר בגיל 43. אולי הן לא לחוצות כמונו אינני יודעת. אני דורשת ממך ומעצמי לא להתייאש. יהיה לנו תינוק והרי תמיד קיימת האופציה של תרומת ביצית שזיידמן אומר שזו נקודת אור ולא נקודת יאוש. הרופא שלך באמת מעצבן- אולי תחליפי? אני גרה בצפון הרחוק ולאחרונה ועם כל הקושי עברתי לת"א לזיידמן ובנתיים אני מרוצה חרף הכישלון.אז אולי משנה מקום ישנה מזל? אז נא להתעודד ונא להתארגן על איזה חופש כייפי ליום ההולדת. בטיפול הבא נהפוך לאמהות. מחבקת אותך

מאמצת ....תרומת ביצית מנקודת אור ולא נקודת יאוש. אני מתה מעיפות כמעט שנרדמת על המקלדת ויש לי לכתוב כמה פונקציות חשובות לפני...הפגישה. את יודעת מה אני חושבת שאני יאמץ גם את פרופסור זיידמן נראה אם הוא יקבל אותי למרות שאני שמנה. לכל הבנות תודה >>> מבטיחה לעדכן בערב. שלכן נורית.