פעם ראשונה בפורום

שלום, זוהי הפעם הראשונה שלי בפורום כלשהו, ואני מוצאת את עצמי מרותקת למחשב כבר 4 שעות, קוראת בהנאה את השאלות והתשובות שלכן, הפרגון ביניכן פשוט מדהים!! אשמח אם תוכלנה לעזור לי מעט עם ההתלבטויות שלי, הפחדים והחששות. אני אחרי IVF ראשון שלא הצליח, מאוכזבת כמו שלא הייתי מעולם..... מנסה "לאסוף" את עצמי על מנת להתחיל טיפול נוסף, ומוצאת שאני חרדה יותר בגלל הפחד מכישלון נוסף. אני יודעת שצריך המון סבלנות, אבל.... אשמח לכמה מילות עידוד מהנסיון שלכן......

הי שוהם וברוכה הבאה! יש כאן הרבה בנות למודות ניסיון שישמחו לעזור לך. אני אישית פחות מבינה בנושא ההפריות.. אבל בנושא פחדים וחששות אין עלי (וחבל..). מה אני אגיד לך, זה תהליך קשה ויש אכזבות בדרך. נראה לי שחשוב לקוות ולשמור על גישה אופטימית. בסוף זה מצליח והפרס יהיה גדול. המון בהצלחה ותרגישי חופשי להשתמש בנו.. אם בא לך אולי תספרי קצת עליך ועל איך הגעת לתהליך הזה.... יעלי.

יעלי, תודה רבה!! קצת על עצמי... נשואה כבר 6 שנים, כשכל הזמן ידענו שיש לנו בעיה להיקלט להריון בדרך הטבעית, אבל... בגלל הפחדים שלי (אין עלייך??? :-)) הדחקתי את זה למקום שלא ראיתי... ויום רדף יום.. ושנה רדפה שנה... היום אני מתחרטת על זה מ-א-ו-ד, מתחרטת שלא התחלתי מזמן... אבל... אין לבכות על... אני בת 36 (כמעט) וחוששת שהתהליך יהיה ארוך (מקווה מאוד שלא) ושאני כבר לא ילדונת, למרות שמנטלית אני קצת... עכשיו אני מרגישה מאוד "ירוקה" בנושא, כולן כאן נשמעות מאוד מנוסות וידעניות, לפני תחילת כל תהליך אני "משקשקת" אבל בכל זאת עשיתי וניסיתי. משתדלת לשמור על אופטימיות וחיוך, מנסה לחזור לשיגרה ולאזור כוחות לשלב הבא... מרגישה שיש לי המון שאלות שחלקן נשמע לי די אינפנטילי, אולי יהיה לי "אומץ" בקרוב לשאול כאן בפורום.. המון תודה על התגובה.....

היי שוהם, ברוכה הבאה לפורום שלנו, מצטערת לשמוע על הכשלון שלכם בIVF. כל כשלון הוא סיפור שלם, אני עד היום לא מצאתי מילים נכונות להגיד על כישלון, לכן אני שולחת לך חיבוקים(((()))) לגבי התמודדות עם כשלון, תמצאי כאן המון סוגי התמודדות, מיאוש וכעס ועד הדחקה מוחלטת וכל מה שבאמצע. אני חושבת שמה שבכל זאת משותף לכל הבנות פה הוא התקווה, שגם אם יש רגעים ששמים אותה בצד, וצריך שיהיו רגעים כאלה, הרי שרוב הזמן היא פה והיא מאד מורגשת. קורה משהו מדהים, וזמן מאד קצר אחרי התסכול והאכזבה והכאב מהכשלון- העיניים כבר נוצצות מהציפיה לתוצאות של הטיפול הבא. זה, וכמובן הביחד שנוצר פה, שאת מוזמנת להשתתף בו ולהיות חלק ממנו. אנחנו לא יכולות להבטיח לך הצלחה בפעם הבאה אבל חום וחיבוקים וביחד אנחנו כן יכולות להציע, וגם יחד איתך להחזיק אצבעות שבכל זאת הפעם הבאה תהיה המנצחת. אז קחי לך את הזמן שאת צריכה להתאבל על הטיפול הקודם, ובזמן שלך, כשתהיי מוכנה, את כבר תרגישי איך האופטימיות והתקווה תופסות את המקום שלהן חזרה. שיהיה בהצלחה ובקלות}{ ניני

ניני היי, תודה רבה על התגובה, אני כבר מרגישה מעודדת יותר ואפילו מחייכת! תודדדהההה... משתדלת לפנות מקום לאופטימיות ולתקווה... מנסיונך, האם לגיל יש את ההשפעה המירבית לקליטת ההריון? אני בת 36 בקרוב... תודה שוב, שוהם

היי שוהם, ברוכה הבאה אל ביתנו החם, ואכן ברכתנו היא שלא תשארי כאן הרבה זמן .... מילת המפתח היא כפי שכבר ציינת - סבלנות!!!! ונכון שקשה איתה אך אין ברירה ורק היא משתלמת בסוף....וזאת עובדה. אספי בזריזות את הפסימיות כי אין לה מקום רחב כל כך..ותשאבי המון אופטימיות וחיוכים לבאות, יהיה בסדר ואנחנו כאן איתך ובשבילך בהצלחה, רומי

שלום שוב, אני נשמעת לעצמי משתפכת ורשנית, אבל.... לא אכפת לי!! היה לי מאוד כיף לקבל את ההודעה שלך ושל הבנות האחרות. מאוד מעודד ומחזק, ונותן את הכוח לאסוף את האופטימיות והתקווה לבאות, כדברייך. תודה רבה!!!!! שאלה: האם אני יכולה לבקש מהרופא את אותם הורמונים גם בטיפול הבא? או שזה נתון להחלטתו בלבד? הבנתי שיש סוגי הורמונים שנעשו בהנדסה גנטית ויש טבעיים. מה עדיף (אם יש עדיפות)? תודה שוב

היי חמודה- כל כך מובן ומוכר. חלק מהטיפולים הם גם התחושות הבלתי רצויות האלה ולא אומר לך לא להרגיש מה שאת מרגישה, אלא, להיפך. תני לעצמך להרגיש והייתי ממליצה לך מאד לכתוב כל רגש ומחשבה שעולים על דף שיכיל את פנימיותך העמוקה ביותר, זה יכול להקל במשהו אני חושבת. גם טיפול פסיכולוגי, אלטרנטיבי ומה שאת מוצאת לנכון יוכל לעזור. בנוסף לייאוש הכל כך טבעי, נסי גם להכריח את עצמך לחשוב על הגשמת החלום שלך, על הילדים שיהיו לך שיהיו שווים את הכל. תני לעצמך להרגיש, אך אל תוותרי אל האופטימיות היא חיונית מאד.... אנחנו לפני טיפול תשיעי....גם מאד לא פשוט לנו...יש תקופות שזה יותר קשה ויש שיש יותר קל....פשוט להמשיך להמשיך להמשיך!!!! באהבה, דניאל

היי, ההודעה שלך גרמה לי לבכות, לחייך וגם לצחוק בקול. ריגשת אותי!! חמודה, טיפול תשיעי? זה לא נתפס בעיניי. כל הכבוד לך על החוזק והאופטימיות. קראתי היום כמה תגובות שלך ואת בהחלט מדהימה!!! אימצתי את ההצעה שלך לכתוב את התחושות שלי. אכן הכל היה אצור בפנים אצלי, למרות השיחות הרבות והעמוקות עם בעלי, לא נראה לי שהוא יכול להבין בדיוק מה אני עוברת (אני צודקת או אנוכית??). תודה על הטיפ. חזקי ואמצי אחותי... מחזיקה לך אצבעות (בידיים + ברגליים (-: )

הגעת למקום הנכון אין כמו העידוד והתמיכה של כל הבנות כאן מי כמונו מבינות אותך ויכולות לאמר לך שאין כמו סבלנות ואופטימיות אני כבר ב-IVF ה-5 שלי ואני לא מתייאשת, מבחינתי אעשה הכל אבל הכל עד שאצליח ואני יודעת שזה יקרה אני שולחת לך חיבוק ענקי וגדול והמון בהצלחה שלך ריקי

היי, תודדדההההה רבבבבההההה!!! אני בהחלט מבינה עכשיו כמה זה חשוב לקבל תמיכה, וכאן יש טונות של תמיכה ואהבה שעוטפות... כבר מאתמול אני מרגישה איך האופטימיות והחיוך חוזרים אליי.. המון הצלחה בטיפול הקרוב, מי ייתן והוא יניב הריון מיוחל, קל ובריא... אמן. שולחת לך חיבוקים חזרה ושוב תודה שוהם