לניני

ניני בוקר טוב, מה שלומך? איך התחילה שנת הלימודים אצל הילדים? דרך אגב רציתי לשאול אותך בקשר לבדיקת FSH. האם בתחילת המחזור הרמות של ההורמון נמוכות יותר. כלומר אם בדקתי מאוחר יותר ביום החמישי למשל, הציפייה שהתוצאות יהיו גבוהות יותר או נמוכות יותר? ובקשר לגיל- איזה באוס. היום הולדת הבא שלי יהיה 35 - מדרגה לירידה בפוריות. יש לי גם משהו נוסף לספר לך - אתמול שהייתי אצל ההורים של בעלי היה שם תינוק נחמד שהוא הנין שלהם, בעצם הנכד של אחות של בעלי. הוא היה כל-כך מתוק וחייכן ואז לפתע הגיחה אמא של בעלי ואמרה - "לי, לא מתחשק לך גם תינוק? ואז אחותו אמרה אז מה אם מתחשק לה". איזו מבוכה הרגשתי בלב, פשוט התעלמתי. אני לא מוכנה לתת להם ולאף אחד אחר להתערב לי בחיים. אבל את יודעת בכל זאת לפעמים זה מעצבן ומעיק ונראה כאילו כולם מסמנים אותך בגלל שאת נשואה כמה שנים ואין לך עדיין ילדים. אבל מאז ומתמיד אמרתי שאני לא אכנע לתכתיבי החברה, אז למה שאני אפול עכשיו?! זהו בלבלתי את המוח יותר מידי. שיהיה לך המשך יום נעים.

היי חמודה, השנה התחילה בכיף לילדים שלי, שכבר התגעגעו לבית ספר (לא ללימודים כמובן). קבילתי נזיפה חמורה על זה שהעליתי בדעתי שביום הראשון הולכים עם תלבושת אבל התנצלתי וכנראה שזה יסלח לי;) רמות הFSH נמוכות בימי המחזור הראשונים ואז עולות כיוון שזהו ההורמון שגורם לגירוי השחלות (זה בעצם החומר הפעיל שבגונל ובפיוריגון, רק מלאכותי). מקובל למדוד את הערכים הללו ביום 2-4, וקוראים חזה "ערכים של היום השלישי". היום הראשון עלול להיות עדיין מין סוף הורמונלי של המחזור הקודם, ומהיום החמישי-שישי יכולה להתחיל עליה בהורמונים לכיוון הביוץ. לכן הגיוני שאם תוצאות הבדיקה ביום החמישי תקינות, הן תקינות גם ביום השלישי. לגבי המדרגה זה בדיוק היה החשש שלי כשכתבתי את הדברים.התכוונתי סטטיסטית אוקיי? וסטטיסטיקה כידוע לך היא דבר יבש. רוב הנשים, ממש הרוב המכריע, עדיין פוריות בגיל 36, ורובן לא צריכות שום טיפול כדי להרות. אז אין שום סיבה להכנס ללחצים מיותרים אוקי?(()) שיהיה לך יום הולדת שמח, גיל 35 הוא רק התחלה של הגיל הכי יפה((())) אני כל כך מבינה את הרגישות והרגשות. אצלי קל יותר, כי יש לי שני ילדים, אבל מכיוון שאיתם הריתי בקלות, וכולם ידעו שאני רוצה עוד אחד, ושאוטוטו אני זקנה, כל הזמן שואלים וכל הזמן מעירים וכל הזמן "מה איתך" ו"מתי כבר" ו"לא מתחשק לך בת?" וכו. אגב אצלי זה בא גם מצד הילדים, שממש ממש ממש לוחצים ואפילו כועסים. אני לא משתפת אותם ואת אף אחד אחר בקשיים כמובן. לי דרך ההתמודדות זה לשים בצד. אני משחקת את הקולית. אני לכולם אומרת שאני עדיין לא סגורה שבא לי עוד אחד, שיש זמן, ואז כולם מרצים לי למה אין זמן, ואני צוחקת ואומרת שאני אחשוב על זה, שאני אקח את הזמן לחשוב, ואז כמובן שזה עובר לצחוק ומניחים לי. אני מתארת לי שחושדים שיש לי בעיה, אבל לא שואלים ישירות ואני לא טיפוס שמאפשר לעבור את הגבולות שלו. אז יקירתי, קשה מאד, קשה להעמיד פנים שהכל בסדר, וקשה מצד שני לתת לכל העולם להכנס לנו לשחלות, אבל נסי למצוא לך איזה שביל זהב, שבו תצליחי גם לשמור את הפרטיות שלך וגם לא לתת לדברים לחדור אותך, לשים בצד, להזכיר לעצמך שכל ההבדל הוא הזמן. עוד מעט קט וגם לך יהיה פשוש משלך, ואז עוד אחד ועוד אחת (או בסדר הפוך...) יהיה בסדר, עוד קצת סבלנות}{}{

ניני יקרה, תודה על תשובתך. רציתי להגיד לך שאני בת יחידה בבית שבאה אחרי 3 בנים. אמא שלי כל-כך רצתה בת שלא ויתרה ואפילו אחרי שלושת האחים שלי היה לה עוד הפלה. אבל הנה בסוף אני הגעתי לעולם. ואמא שלי הביאה אותי בדרך הכי טבעית (טוב זה היה לפני 34 שנים+). כשביקשתי מאמא שלי אחיות היא תמיד טענה-"אני כבר מבוגרת, שאת תתחתני יהיו לך בנות" אז כך שאני מצפה ומייחלת שתהיה לי בת אחת לפחות, לא אתנגד ליותר. ולך יקירה אני מאחלת שתזכי להיריון נוסף ואם בבת חשקה נפשך, הלוואי ושכך יהיה. מי יודע אולי תהיינה שתיים. ובקשר לחברה והאנשים מסביב, תמיד הם אוהבים לדחוף את האף שלהם בעניינים שלא שלהם. אבל אנחנו אין עלינו. אנחנו כאן אחת בשביל השניה וכל השאר רק יכולים לקנא. מי יודע במה ינברו אחרי שאני ואת נהיה בהיריון........ שיהיה לך יום קסום ושנת לימודים מוצלחת. שלך - לי