אישה המסרבת לטיפול הפריה שני

שלום רב. אני בן 47 ואשתי 44.יש לנו 2 ילדים(בן ובת)מהריונות ספונטניים שניקלטו בזמנו ללא קשיים-כל הריון בנסיון הראשון.אשתי הרתה בזמנו כשהייתה בגילאים 31 וחצי,35.כשהייתה בת 38 רצתה ילד שלישי אבל מכיוון שלא ראיתי את עצמי אז כאבא ל3 ילדים זה לא התאים לי ולא שיתפתי פעולה ולכן היא לא הוציאה את ההתקן.כמו כן חשבתי שאם היא ניקלטה בקלות בגילאים שציינתי אז גם בגילאים מבוגרים יותר לא תהיה בעיה.כשכבר רציתי ילד שלישי כשהיא היתה בת 40 היא הוציאה את ההתקן ואז פשוט לא הלך.בגיל 41 צילום רחם תקין ולפתע בגיל 41 ועוד 3 חודשים היא ניקלטה להריון ספונטני שנפל בהפלה טבעית נדחית בשבוע 11(בדיאבד התברר שהעובר הפסיק להתפתח בשבוע 8)ואז בגיל 42 ועוד 3 חודשים ניקלטה ספונטנית שוב.היה הריון כימי שנפל בשבוע 6.ואז בגיל 42 ועוד 7 חודשים שוב הריון כימי שנפל בשבוע 6.בפעם הזאת לראשונה בחייה היתה התערבות רפואית.היא היתה מינימלית.רק אוביטרל לפני הביוץ.ואז מיד אחרי ההפלה הזאת בגיל 42 ועוד 9 חודשים שוב הריון.זה היה טבעי לגמרי ומכיוון שלא האמנו שזה הריון היא לא עשתה בדיקת בטא וביום 22 של האיחור התחיל דימום.יומיים אחרי זה עשתה בטא ויצא 4,200.זו גם היתה הפלה טבעית.ואז כמעט שנה ניסינו גם טבעי וגם עם טיפולים פשוטים יחסית(הזרעה עם גונאל ואוביטרל או רק גונאל ואוביטרל בלי הזרעה)ולא הלך.יש לציין ש"על הדרך"היא עשתה בדיקת קרישיות לשלילת סיבות להפלות חוזרות,בלוטת התריס ובדיקות גנטיות של 2 בני הזוג-הכל תקין.מה שמוביל להערכה שהסיבה להפלות היא איכות ירודה של הביציות בגלל הגיל.יש גם לציין שאין בעית זרע.לאחרונה עשיתי גם בדיקה עדכנית והזרע מעל הממוצע.לא משובח אבל בהחלט מעל הממוצע.(זה לא היה אצל ברטוב שיש שם מיקרוסקופ שמגדיל פי 6,000 בבדיקת מעבדה"רגילה"הבודקת כמות זרעונים,מורפולוגיה ותנועה.)אז כאמור אחרי כמעט שנה שניסינו עם טיפולים יחסית פשוטים וגם טבעי ולא היתה קליטה בכלל,ביוני 2018 בהיותה בגיל 43 ועוד 8 חודשים היא עשתה לראשונה בחייה הפריה חוץ גופית שהסתיימה בהריון כימי שהבטא המקסימלית שלו שתועדה היתה 90.כתוצאה מההצלחה היחסית הזאת אני"מת"שהיא תעשה עוד הפריה(יש לציין שבקודמת נשאבו 6 ביציות,הופרו 4 ושרדו אחרי 72 שעות 3 עוברים ושלושתם הוחזרו.אחד הוגדר"טוב"ועוד 2בינוניים")והיא מסרבת בגלל הקושי של התהליך ובגלל שהפעם אם היא תעשה הרופא רוצה שהיא תעשה פרוטוקול ארוך ולא קצר כמו קודם.קודם היה מנופור מתחילת מחזור,אוביטרל לפני ביוץ ושאיבה וכעת הוא רוצה שביום 15 היא תתחיל דרפפטיל ורק אז תעבור בתחילת מחזור למנופור ושאיבה כמו פעם קודמת וגילה כיום 44 ועוד 3 חודשים ולמרות זה קופת חולים עדיין מאשרת סבב נוסף(כנראה בגלל ההצלחה היחסית הקודמת)אבל היא לא רוצה בגלל כאמור הקושי של התהליכים הצפויים למרות שבתוך תוכה היתה רוצה עוד ילד אבל מהריון טבעי(שהסיכוי להשגתו שואף ל-0 בגיל הנוכחי וגם מאז ההפלה האחרונה בעקבות ההפריה הקודמת והראשונה ניסינו טבעי גם בעזרת ערכת ביוץ בייתית ולא הלך).אני מנסה לשכנע אותה לעשות רק עוד הפריה אחת ודי אבל היא עושה לי בעיות עם זה ונכון לעכשיו לא מסכימה גם כשאני מנסה לשכנע אותה-למשל להסביר ולהזכיר לה שהיא לא סבלה במיוחד בהפריה הקודמת וגם השאיבה עברה יחסית בקלות לעומת מטופלות אחרות שהיו גם בשאיבה כשאשתי עברה את השאיבה.אני כך כך מתוסכל מזה וחושב אפילו להיפרד/להתגרש מימנה כדי להכיר מישהי צעירה יחסית(גיל 36-38)ולפתוח בפרק ב' כדי שיהיה לי עוד ילד.מה לעשות?איך לשכנע את אשתי לבצע עוד הפריה אחת ודי?סליחה על המגילה הארוכה ואשמח לקבל תשובה/תגובה.

לעזוב את אשתך בגלל שהיא מסרבת לעבור את זה שוב? יש לך מושג איזה קושי נפשי היא עוברת עם כל הלקיחת הורמונים, הזריקות, הכדורים, איבודי ההריונות הלא מעטים שהיו לכם? לעזוב אותה? אני בשוק חיי. לפרק משפחה בגלל זה? הסיכוי להיריון בגיל44 הוא נדיר. להזכירך שהיא רצתה בגיל 38( שגם בגיל הזה זה עדיין לא הכי קל) אתה סירבת! סליחה, אבל הייתי חייבת להגיד את זה.

שלום לך. נעזרתי בידידה מהעבודה שסיפרתי לה הכל והיא הציעה שאביא לאשתי פרחים ואתנצל על כך שאמרתי לה שאם היא לא תעשה שוב אז אעזוב אותה ובמקביל להסביר לה עד כמה זה חשוב שהיא תעשה את הנסיון האחרון בהחלט הזה.כך עשיתי וזה עבד.אשתי הסכימה לבצע את הנסיון האחרון בהחלט עם ההפריה.

באיחור רב , שמחתי לקרוא את התגובה שלך. יצאת גבר גבר :) שיהיה לכם המון בהצלחה !

אם יש בורא עולם אני חושבת שאלוהים בכבודו ועצמו הוא צריך להמית אותך ביסורים במקום ולעולם לא לתת לך אופציה לחיות שוב נפש שטנית מופרעת חולנית כפוית טובה כזו מעולם לא שמעתי ומעולם היקום לא יישמע אני מקווה שאשתך תעזוב אותך ותישאר ללא ילדים אינך ראוי אפילו הייתי מוציאה לך אשפוז כפוי

קןדם כל מוזר שאת מגיבה לנושא שהעלתי לפני 4 וחצי שנים.כשאני הייתי בן 47-48 ואשתי 44-45 מאז חלו הרבה שינויים בזוגיות שלי עם אשתי ובכלל כל הסיפור הזה סביב ההפריה ישב על מקום אחר לגמרי.זנ ישב על מקום כזה שמלכתחילה עוד לפני סיפור ההפריה סתם התחתנו לא מתוך אהבה אלא מתוך זה ששנינו היינו להוטים להביא ילד לעולם ולכן כבר אחרי 3-4 חודשי היכרות כשהיינו צעירים יחסית(אני הייתי 35 והיא 32)היפרתי אותה ללא התערבות רפואית בכלל ואחרי שהיא נכנסה להריות-כ-3-4 חודשים אחרי זה התחתנו וכל חיינו היינו בזוגיות לא טובה.ו-3 וחצי שנים לאחר שהיפרתי אותה בפעם הראשונה-היפרתי אותה בפעם השניה גם ללא התערבות רפואית בכלל.ובתחילת השנה הזאת(2023)היה משבר חמור וחריף בזוגיות שניפתר בצורה מסויימת.

ולמרות מה שהסברתי אתמול,אני בוש וניכלם לנוכח המעשים שעשיתי בשנת 2019 ואין ספר שהיום כבר לא הייתי עושה אותם.