לנורית

איזה כיף שתינו נהיה ביחד בהיריון. הלוואי וכך יהיה. האופטימיות שלך והחוזק שלך מדהימים אותי. כל הכבוד! דרך אגב אם אפשר לשאול למה הופנית להפריות. והאם עברת הזרעות לפני זה? ובקשר לגיל- לא שמעת שרק אחרי גיל 40 מתחילים החיים האמיתיים?!!! את צעירה בנפש וגם בגיל ובקרוב תהיי אמא עם המון נשמה וידע וחוזק וזה מה שחשוב. נשתמע........

הבעיה אצלי שאין בעיה :-( כי אם היתה בעיה אז כבר היתי פותרת אותה! כל פעם שאני שאלת אחרי כישלון למה? מה הבעיה? עונה לי הרופא... אין מה לעשות היה לך רק 25% סיכוי להרות ובמיקרים אחרי כאשר העוברים לא משהו אז הסיכוי קטן יותר ושאין מה לעשות, צריך להמשיך לנסות עד להצלחה. כאן עשית 2 הזרעות ו-12 IVF.... הזרעה אחת ושני IVF לא הגיעו לסיומן. בטיפול אחת היה ביוץ מוקדם בטיפול השני פרוגסטרון היה גבוה מידי (שזה בעצם גם התחלה של ביוץ) וכתוצאה מכך הרבה ציסטות ועובר חלש שנראה לא תקין וסרבתי להחזירו והטיפול השלישי שנכשל לקראת סוף הגירו השחלתי פתחתי מחלה אוטו אימונית בשם סקום סיקניס (אלרגיה ממונוגון שיכולה להתפתח ללופוס או בעברית זהבת) שכתוצאה מכך ועד שהרופאים הבינו שזאת הבעיה כמעט מתתי היתי מאושפזת מס' ימים רב ולאחר מכן במשך חודשים קבלתי כמויות גדולות שלך סטרואידים. יפה שלי איזה אופטימיות אני מרגישה דון קיחוט... אני נלחמת עם תחנות רוח... אני ממשיכה עד כלות כוחי או עד שאומרו לי גברת אי אפשר יותר. בינתיים הכל פתוח אז אני מפנטזת... לפחות בחלומות שלי אני אימא...