כשלון שמיני

היי אתמול קיבלתי בפעם השמינית תוצאה שלילית להריון. אין לי כבר מילים להסביר את הצער, תחושת התקיעות, הכשלון, הפגם, חוסר הוודאות... אתמול בפעם הראשונה לא בכיתי..אני כבר כל כך מתורגלת באכזבה הנוראית הזו, שהגוף שלי כבר למד לספוג אותה..אבל היום זה בא. התעוררתי ממחשבה על העתיד הלא ידוע, מה יהיה, עוד כמה שנים יעברו כדי שיהיו לנו ילדים? למה לאחרים זה הולך בקלות ולאחרים הקושי הוא כל כך אכזרי..אף פעם לא דמיינתי שאצטרך לעבור את הסיוט הזה, אני כבר בת 30, בעלי בן 35, הזמן מתחיל להלחיץ.. אנחנו משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בזה וכלום לא קורה. אסור לי להגיד את זה, זה מה שכולם אומרים, אבל אני מתחילה להתייאש. להתייאש בגיל 30???

איפה את מטפלת ?

עברתי כבר 3 בתי חולים. עכשיו אני מטופלת בברזיליי. ואת?

גוני היקרה, אני אחזור על מה שאמרתי לסבבית. אני כל כך מבינה אותך, יותר מ 4 שנים עברתי ללא כל הריון ורק עכשיו נקלטתי תודה לאל.(רק שיחזיק - אמן אמן..) לפני כמה שבועות דיברתי עם מישהי מהעבודה שלי שגם עברה טיפולים והיא אמרה דברים מאוד חכמים. היא אמרה לי: קרן, עד שלא תחבקי את התהליך שאת עוברת ועד שלא תהיי שלמה איתו, זה לא יבוא -גוני, אני יודעת שקשה לשמוע מילים כאלה וזה מרגיש לא פיר כי את רואה את כולן מסביב רק מתחתנות וישר מתעברות - אפילו אין להם מושג כמה הן בורכו והרבה מהן לא יודעות איך זה בצד השני. אבל צריך תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה, יש לך בן זוג שאת אוהבת, משפחה אוהבת, בריאות חוץ מהבעיה הזו, הכל יבוא בזמנו הטוב.. האמת היא שכמה ימים לפני שדיברתי איתה החלטתי לשנות את הגישה והיא רק חיזקה אותי תחשבי איזה חזקות אנחנו שאנחנו עוברות את זה..והזוגיות שלנו רק מתחשלת עם כל תשובה שלילית שמקבלים הרבה נשים לא יכולות לזקוף לזכותן את מה שאנחנו עוברות, זו מעין חוויה, עוד נסיון חיים. אני שולחת הרבה חיזוקים אבל יש לך אפשרות לחשוב על זה אחרת חוץ מזה תחשבי על רפלקסולוגיה...זה מרגיע קרן

שלום גוני, כפי שכתבתי למטה לסבבית, אני לא חושבת שיש דרך להתרגל לאכזבה המרה שבכשלון הטיפול, וכפי שראית, גם אם הדמעות לא מגיעות מיד, הן מגיעות אח"כ - וטוב שכך - את צריכה להרשות לעצמך לבכות ולהתאבל על מה שקרה במשך יום אחד... ואז לקום למחרת על הרגליים ולהמשיך הלאה. למה? כי את רוצה ילדים. לגבי שאלתך האם יש סיבה להתייאש בגיל 30? אני חושבת שאת בעצמך כבר נתת את התשובה בעצם ביטוי השאלה. ברור שאין מה להתייאש, ואת לא מתייאשת - את רק עצובה, שזה בסדר. אני מסכימה איתך לחלוטין שהקושי הוא אכזרי, והוא רק מתעצם כשנדמה כאילו כל העולם סביבנו נכנס להריון ויולד בלי להתאמץ בכלל (גיסתי הרתה וילדה פעמיים בתקופה שאנחנו נאבקנו באי-הפריון, וכדי לזרות מלח על הפצעים עוד התלוננה על ההריון השני שהיה פנצ'ר ועל הסבל הרב שהוא גרם לה). מחבקת אותך חזק ומקווה שהפעם הבאה תצליח.

תודה... אין לי ספק שאקום מהקושי... תודה על ההתייחסות...זה מחזק מאד.

הוי גוני. מה אפשר להגיד? במקום למצוא מילים מחזקות מצאתי את עצמי דומעת מול ההודעה שלך. אני כל כך מקווה שלא תהייה פעם עשירית. שהפעם הבאה תהייה הפעם שלכם, ושהדמעות בחודש הבא יהיו דמעות של שימחה ואושר! דורה.

תודה רבה על העידוד..מילים מחזקות הן הדבר היחיד שאפשר להתחזק מהן..תודה גדולה!

היי גוני , אני לא רוצה להלחיץ אותך , מה הבעיה שלכם ? זרע חלש ? או שאולי בעיה אצלך ? אולי תיפנו לפרטי ?

הבעייה היא בעיית זרע. מה אנחנו לא עושים...שנינו מטופלים ברפואה סינית אצל אחד הגדולים בארץ בתחום הפריון, אני עוברת דיקור, עברתי כבר שלושה בתי חולים, כשלאחרון עברתי בעקבות מנהל היחידה, שאצלו היינו באופן פרטי והמליץ לנו לעבור אליו לביה"ח בכדי לחסוך כסף. נאמר לנו שעל אף בעיית הזרע, אנחנו בהחלט יכולים להרות.