לפרסקופיה/קיצור קיבה
דיון מתוך פורום כירורגיה
שלום רב לפני פחות משנתיים עברתי ניתוח לפרסקופיה/טבעת. ירדתי 56 ק"ג בחודשיים האחרונים נעצרתי ובנוסף אני סובלת מצרבות נוראיות אם אני לא אוכלת כלום וגם אם כן. חוץ מצרבות אני לא חשה כל כאב, אולם, קשה לי מאוד לפעצים לאכל גם דברים רכים. רציתי לדעת האם הסיבה יכולה להיות בכך שהטבעת שלי סגורה מידי ולוחצת ?
שלום סיוון, הטבעת בקיבה מונעת את מעבר המזון באופן רגיל ועלולה לגרום ללחץ המביא את מיצי העיכול לעלות כלפי הוושט ולגרום לגרוי של הושט וצרבת. מאד יתכן כי הטבעת יוצרת קושי במעבר מזון נוזלי וזה אינו תקין. תתיעצי עם המנתח, ותבצעי צילום הקיבה עם חומר ניגוד דר' ויזר
רציתי לשאול מנותחים של לפרסקופיה לקיצור קיבה האם היו עושים זאת שוב? מה רמת הסבל לעומת התועלת, איך מתמודדים עם הקושי הנפשי של לחיות ללא אוכל וללא הפתרון הזמין של אוכל לשינוי מצב רוח, האם מרגישים נוח עם הטבעת או שהיא כל הזמן מציקה, האם הם מכירים מקרים רבים של אנשים שלא השמינו בחזרה גם אחרי 3-5 שנים. עלי הרדת כחצי ממשקלי ואני היום במצב של יאוש מכל הדיאטות שעשיתי מהיום שנולדתי האם נתוח שזה יציל אותי ויחזיר לי את החיוך לפנים או שזו עוד אפיזודה של דיאטה שגם ממנה אשמין לבסוף. אודה לכל מי שחווה חויה שזו ויכול לשתף אותי. ח.נ.
ח.נ יקר כמו שציינתי אני עברתי את הניתוח ואין דבר X דבר יותר חשוב שעשיתי עבור עצמי בחיי עד כה!!! לשאלתך האם הייתי עוברת שוב את הניתוח כן ושוב כן. הניתוח עצמו פשוט ולא מסובך כלל כבר באותו היום הייתי בבית חזרה, אמנם עם כאבים קלים שאותם מרב האושר אני בכלל לא זוכרת. הטבעת לא מפריעה כלל ביום יום (אם כמובן שומרים על הכללים ולא אוכלים דברים שאסור), צריך להתרגל אליה דבר שלוקח בערך חודש . כל חודשיים אחרי הניתוח צריך ללכת לביקורת אצל הרופא המנתח והוא ממשיך הלאה לשלבים הבאים ככה שהירידה היא באופן הדרגתי ובטוח. האם אני מתגעגעת לאכל כמו אדם נורמאלי? אכן, אחד הדברים שהבנתי לפני שנכנסתי לדבר הזה הוא שצריך להגיד שלום לארוחות גדולות ומשמינות הכל נעשה קטן ומדוד וכמעט שלא נהנים מאוכל שוב. בפעמים שחטאתי שילמתי את המחיר אם זה שהאוכל נתקע או סתם הרגשה נוראית בקיבה. ביום יום אני מתמודדת עם הדחף לאכל העיניים נשארו גדולות אבל ....כשרואים את התוצאות וכן..החיוך חוזר לפנים והקלות של הגוף ובכלל אתה מתחיל לראות את הרזה שהסתתר כל הזמן בין כל השומנים אין שמח ממך וזה מעודד אותך להמשיך הלאה שלא לדבר על הסביבה המפרגנת מאוד ותומכת. לכל אדם שמן שיוצא לי להכיר אני ממליצה לעבור את הניתוח, והכי חשוב לא להתייאש!! ב ה צ ל ח ה.