בעיה קשה בעור כף הרגל

דיון מתוך פורום  מיקרונידלינג - טיפול וטשטוש צלקות

25/01/2006 | 13:54 | מאת: זוהר

שלום רב, אשמח לקבל את חוות דעתך לגבי הבעיה שלי. אני מתנצלת מראש על אורך השאלה, זה מכיוון שאני באמת ובתמים מיואשת ומותשת מהסיפור, וכך הוא מתחיל: לפני מעט יותר מחודש התחיל לי גירוד מעיק ומעצבן בכף רגל ימין. הגירוד לווה באודם ובנקודות קטנטנות בבוהן שנראו כמו פצעונים פיצים-פיצים. ואחרי כשבוע הלכתי לרופא עור של קופ"ח. הוא אמר שיש לי פטריה ונתן לי למרוח משחה שנקראית אלוקום. חשוב לציין שבאותו זמן עבדתי ולמדתי קשה (הייתי כ-20 שעות על הרגליים במומצע כל יום) והרופא חשב שזה נגרם מעובדה זו, (למרות שנעלתי נעליים נוחות ומרווחות!). באותו ערב שמרחתי את המשחה, תוך שעה קלה הרגל החלה להאדים ולהתנפח. הגירוי גבר ואיתו באו תחושות מחרידות בכאבן של "דקירה". הייתה גם תחושה של נימול/שיתוק מקומי. הרגל רתחה מחום וסביב האצבעות העור "הבריק". רצתי לחדר מיון, צורחת מכאבים. פה יש לציין שבאותו ערב נעלתי מגפיי זמש חדשות שהיו בשימוש עד אותו ערב פעמים ספורות. יתכן ופרט זה רלבנטי להמשך. הרופא שקיבל את פניי לא ידע מה יש לי. הוא חשב על זיהום אך לא היה לי שום חתך או פציעה מסוג שהוא. יתכן והמגף החדש מעט לחץ, אך לא באופן מיוחד. מה שקרה מנקודה זו, זה שקבלתי אנטיביוטיקה (צפורל) ל-10 ימים וגם כדורים נגד אלרגיה (כרגע אני לא זוכרת את שמם). הרופא במיון סבר כי אולי יש לי פיטריה וגם זיהום, וכי פיתחתי אלרגיה למשחת האלוקום (שיש בה סטרואידים). במשך 5 ימים לפחות הרגל לא הפסיקה להתנפח ואף שינתה את צבעה לאדום כהה, כמעט סגול. בין שתי האצבעות הכי "בעייתיות" שמהן הכל הקרין (הבוהן והאצבע שלידה) היה כתם ירוק וכל האצבעות נדבקו אחת לשניה. (אני מצרפת תמונה). אחר כך, בכל האיזור הדלקתי, היה גוון לבנבן. סבלתי מכאבי תופת (דקירות) ובשלב מסויים הפריחה האדומה התפשטה גם לצד השני של כף הרגל. המשכתי עם התרופות שקבלתי וגם עם קומפרסים של מים ומלח כפי שהמליץ הרופא. אחרי כשבוע, ירדה הנפיחות הכללית אבל אז, כל איזור הבוהן והאצבע התקשו כמו אבן ואיבדתי שם תחושה. אי אפשר היה לקפל את אותן אצבעות, מיותר לספר שלא יכולתי לדרוך על הרגל בכל אותה תקופה. הן היו בצבע צהוב כהה/כתמתם ובינהם היה לבן. שוב הייתי בביקורת בביה"ח והרופא עדיין לא ידע מה זה. הוא שלח אותי לתרבית פטריות והיא יצאה שלילית. מהרגע שנגמרה האנטיביוטיקה, לא נגעתי ברגל ולא מרחתי עליה כלום כי הרגשתי שהבצקת עוברת מעצמה. שלשום, חלף חודש מאז שכל זה קרה, הרגל הבריאה לגמרי וכל העור התחדש כמעט לחלוטין. עכשיו, אתמול נעלתי שוב את אותן מגפי הזמש (אשר לא נעלתי מאז אותו היום) ולא הייתה לי הרגשה מוזרה, אולי קצת לחץ לי בזרת, ממש לא רציני. קמתי בבוקר וחשכו עייני: אותה רגל, באותם המקומות בדיוק, הייתה אדומה ונפוחה. תוך שעתיים היא התחילה לכאוב ושוב הייתה לי את אותה תחושת הנימול הדוקרת. שוב הלכנו לרופא בבי"ח שטיפל בי, וסיפרתי לו שבדיוק נעלתי את אותם המגפיים. הוא אמר שהוא חושב שיש לי shoe-dermatitis ואמר לי לקבוע תור אצל רופא עור שיעשה לי טסטים לבדוק לאיזה חומר אני רגישה. קבלתי כדורי פרדניזון וכדורי אריוס נגד אלרגיה. אני מבקשת לשאול: 1. מה לפי דעתך קרה לי? 2. מהו בדיוק "דרמטיטיס הנעליים"? 3. קראתי את מרשם הפרדניזון והיה כתוב שם שהוא אינו מיועד למי שלאחרונה היה לו זיהום בגוף. האם מותר לי לקחת את הכדור? אשמח לכל פיסת אינפורמציה בנושא. אני ממש אובדת עיצות וחרדה לחשוב שאני עלולה לעבור את אותו הסיוט שוב ואעשה הכל למנוע זאת. בברכת תודה, זוהר

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2006 | 12:25 | מאת: מיכל לזרוביץ

זוהר יקירתי חבל על האנרגיות, מי שצריך לעזור לך הוא הרופא אליו פנית. לבריאות ד"ר מיכל לזרוביץ

מנהל פורום מיקרונידלינג - טיפול וטשטוש צלקות