הנקת יתר

היי, אני אם טרייה לבת חמודה בת חודשיים ובעקבות חוסר נסיוני אני קוראת כמו רבות ספרים שמדברים על תלות, התמכרות להנקה והצורך של התינוק לבכות כפורקן רגשי. בתי נרדמת בדיוק ב-2 צורות: על הידיי ם והנקה (אם היא לא נרגעת בידיים אני מנסה להניק אותה). אני והיא מאד נהנות מזה. לעיתים היא יונקת לצורך פינוק והירדמות גם שעה אחרי האוכל. נעשתי מעט מבולבלת כי מצד אחד בגיל הזה צריך לתת להם המון חום ואהבה ומצד שני מדברים על התמכרות. הרי חלק מביטוי האהבה שלי כלפיה זה ההנקה. האם תינוק יודע מתי להפסיק לאכול? (מדברים על רפלקס הנקה), האם יכולה להיות התמכרות ותלות בהנקה? האם אני צריכה לתת לה לבכות על הידיים במקום להניק אותה, על מנת שתגיע לפורקן רגשי? לסיכום: התבלבלתי. אני רק רוצה לתת לבתי כמה שיותר אהבה ולא להפוך אותה למכורה לאוכל

היי רוני, ראי את תגובתי ל"פורקן רגשות" של גלי למעלה. מקוה שזה יעזור. תעשי מה שנראה לך ותזרקי ספרים של אנשים שמתימרים להיות מומחים שהם בכלל לא. תבדקי את המקורות ומי הם לפני שאת הופכת את הספרות הזאת ל,אמין". הרגשות שלך מדברות אליך. לכי לפי האינסטינקט. התלות היחידה שיש לתינוק היא התלות באימא. ובהורים וזה טבעי לחלוטין - וזה כולל קבלה ללא תנאי.תינוקות לא מבינים במשחקי כוח בראשית חייהם. אלן

רוני שלום מקווה שזה בסדר שאני מגיבה, אפילו שאני לא מומחית... אמא לבת 3 חודשים. כמוך, גם אני קראתי המון והגעתי למסקנה של אלן: לכי עם האינסטינקט וההרגשה שלך. באשר לאיסטינקט שלי, יש לי הרגשה שכל הדיבורים על בכי כפורקן רגשי אצל התינוק הם... איך לומר בעדינות? קשקוש מוחלט. כשאני מחזיקה את בתי הבוכה כל ישותי זועקת "להרגיע אותה! היא סובלת וזו דרכה לבטא מצוקה". אני בטוחה שגם אצלך. העניין הזה של בכי ו"התינוק יודע" מריח לי כפסיכולוגיה בגרוש שמולבשת על תינוקות, כשהיא אולי - ורק אולי - נכונה למבוגרים. בקשר להתמכרות - אני חושבת שהתמכרויות נובעות מקשיים רגשיים, שאותם אפשר לנסות ולמנוע באמצעות הענקה בלתי מוגבלת של חום, אהבה ומגע. אצלי היא לפעמים ממשיכה לינוק יניקות קטנטנות כשהיא מנומנמת. אני בספק אם בכלל יוצא חלב. סליחה על התשובה הארוכה וההתפרצות - הנושא קרוב ללבי.