שואלת עבור חברה מניקה שסובלת נורא...

חברתי ילדה לפני פחות משבוע ומאז נאבקת עם ההנקה. התינוקת תופסת את הפיטמה נורא חזק, אבל כנראה לא תופסת אותו טוב. היא תופסת את הפיטמה, אבל לא את העטרה ואומרים שזה מה שגורם לכל הכאבים. בנוסף, זה גרם לה גם לסדקים וחתכים. חברה שלי "רואה כוכבים" כל האכלה וחושבת להרים ידיים. אני חייבת לציין שהיום היתה אצלה יועצת הנקה לשלוש שעות ולימדה אותה את כל תנוחות ההנקה האפשריות, אבל הבעיה היא לא בתנוחה. הבעיה היא באיך שהילדה תופסת את הפיטמה. יועצת ההנקה אמרה לה להעביר אצבע על השפה התחתונה של התינוקת כדי לגרות אותה לתפוס יותר טוב את העטרה (יש אמת בדבר?). עוד נקודה חשובה, אחת האחיות בבית חולים ניסתה ללמד אותה להניק טוב יותר ותפסה את השד שלה כנראה מלמטה ופשוט הגישה אותו לפה של התינוקת. חברתי אמרה שזה הרבה פחות כאב. האם זה בגלל שעצם החזקת השד בצורה כזו הופכת אותו ליותר "שפיצי" ולכן חלק גדול יותר של העטרה נכנס לפה? איך אפשר לגרום לילדה להתפס גם על העטרה ולא רק על הפיטמה עצמה? אשמח לשמוע תגובות כדי לעזור לה, כי היא ממש סובלת. וחוץ מזה, אני עוד חודשיים נכנסת לסיפור הזה, אז מכל מלמדיי השכלתי. תודה רבה!!

שלום הולה ברוב המקרים אם יש כאבים בפטמה זה ככול הנראה נובע מתפיסה לא נכונה של השד , התינוק לא פותח מספיק רחב את השד ולכן מתחבר רק על פיטמה ומכאן הכאבים וחוסר הנוחות לפעמים אנחנו ממליצים לכווץ מעט את השד ( בדומה להמלצה שהיא קיבלה בבית החולים ) על מנת להפוך את השד ליותר שפיצי על מנת לאפשר לתינוק להכניס לפה גם שד ולא רק פיטמה . חושב שחברתך תחזור ליועצת ההנקה שהייתה אצלה על מנת שתבדוק אם היא אכן ממלאה את ההנחיות שהיא נתנה לה ומקפידה על תפיסה נכונה . בהצלחה נירית

גם אני סבלתי נורא בהתחלה, וממש בכיתי כל הנקה. ילדתי בניתוח קיסרי וזה יותר כאב לי מהתפרים של הניתוח (זה הפוביה שלי מהלידה הבאה). אבל לקחו כמה שבועות והמון כח רצון (ותמיכה של המשפחה - מאד חשוב) ואח"כ זה כיף אמיתי. אני שמחה על הרגע שלא התייאשתי. יום אחד עמדתי לתת לה סימילאק ופתאום גיליתי שאין לי מים רתוחים קרים ואין ברירה - צריך להניק - והיום אני חושבת שזה היה נס........ בהצלחה