איך מפסיקים להניק?

בני בן שנה, במשך היום הוא אוכל אוכל מוצק, המעבר מההנקה לאוכל בשעות היום היה מעבר טבעי ופשוט, הוא נהנה לאכול אוכל מוצק ואוכל ארוחות מלאות, מזה שלושה חודשים אני לא מניקה אותו במשך היום ורק אם אני ישנה איתו שנת צהריים אני מניקה אותו (פעמיים בשבוע), אם הוא לא נרדם בהנקה הוא נרדם בעגלה תוך כדי טיול. חשוב לציין כי הוא לא מוכן לאכול מבקבוק בכלל, הוא שותה מיים מכוס ושונא תחליפי חלב. עד כאן הכל בסדר, בעיתי היא בלילה, הוא מתעורר פעמים רבות בלילה ולא מוכן להרדם בלי הנקה (והוא אוכל ממש, לא רק מוצץ), לאחר התיעצות עם יועצת הנקה העברתי אותו למיטה שלנו כדי להקל עלי את העומס בלילה, באמת יותר קל להניק אותו כשהוא כבר במיטה שלנו אבל הוא עדיין ממשיך להתעורר כל הזמן (בערך כל שעתיים). החלטתי שאני רוצה לגמול אותו מההנקה, איך אני עושה את זה? בהדרגה? לתת לו לבכות? אני חושבת שהוא פשוט התרגל להרדם עם ציצי, איך אני מלמדת אותו להרדם בצורה אחרת?(אם היתה רק הנקה לפני שנת לילה שלם לא היתה לי בעיה אבל אני כבר לא עומדת בעומס- אני רוצה ל-י-ש-ו-ן ! ). בתקווה שתוכלי לעזור לי תודה, דפנה.

ניסית לתת לו מוצץ כשהוא מתעורר בלילה? עם הבת שלי (בת גילו) זה עובד.

היי דפנה! אני מקווה שאוכל להקל עליך. יש כמה דברים שחשובים לדעת: 1) תינוק שכבר אוכל לא זקוק לבקבוק אז חבל לייצור עוד הרגל מיותר. 2) תינוקות בגיל הזה לא יונקים בלילה בדרך כלל בגלל אוכל אלא לתחזק את הקירבה והביטחון שאין לו כבר במשך היום כי הוא לא יונק ביום. 3) ההמלצה לקחת אותו למיטה היא טובה לאימא שמעונינת ליניק אותו בלילה - כי זה בהחלט מקל אבל זה לא יותר קל לגמול אותו כך - להיפך. גיל שנה זה גיל קצת קשה לגמול אותו. הוא בדרך להיות בוגר מספיק להבין את המשמעות של סדר יום והגיון אבל עדיין לא שם. תינוק יותר קטן יעשה את מה שאת קובעת, אבל בגיל הזה זה יותר מסובך כי הוא מבין יותר ויכול להעלב מהדחייה שלך. אז צריכים למצוא שדה אמצע. לא רצוי לגמול אותו לחלוטין בגלל "לילה". השאלה היא האם את איתו במשך היום ? או האם הוא במסגרת אחרת? אם את איתו אז את יכולה להעביר את ההנקות יותר ליום, ואז לדחות אותו עם "יותר מאוחר" או "בבוקר". או ציצי הלך לישון. אבל תמיד לעמוד במילה ולתת לו. כדי לעזור לו להגמל מלילה, רצוי לעזר בבן זוג, וכמובן שיותר קל אם הוא אכן במיטתו. נגשים, מחבקים, לוחשים, מציעים מים בספל אבל לא מיניקות. לאט לאט הוא ילמד שהוא מסוגל להרדם לבד. אם את לא איתו במשך היום אז יותר מובן למה הוא מתעורר הרבה כי את חסרה לו והוא בוחן את נוכחותך. גיל שנה זה גיל מלא חרדות של נטישה, ואם את לא איתו - בגלל כל סיבה שהיא, לגביו זו נטישה. אני לא בטוחה , במקרה הזה, שהייתי מנסה לקחת לו את היקר מכל - הזמן איכות איתך. זה גם קשה ולא בטוח שתעמדי בזה. ואם את לא חושבת שתעמדי בגמילה כזאת אז אין טעם להתחיל כי העקביות היא מילת המפתח. אם את מצליחה להיניק אותו פעמיים ביום, אז אפשר לנסות בכל זאת לגמול אותו מהלילה. ואז לאט לאט אפילו במשך השנה אפשר באופן הדרגתי ביותר לגמול אותו. היום יותר ויותר אימהות מיניקות עד גיל שנתיים (לפי הרבה מקורות) או אפילו שלוש. אבל צריך להיות בכיף ולא בכעס. אם את עובדת מחוץ לבית אז אולי את יכולה לנוח איתו כאשר את חוזרת מהעבודה כדי להשלים קצת ולהפחית את העייפות. אם את לא עובדת בחוץ ואת איתו, אז עדיך אולי להפוך קצת את הסדר שלך, כדי להתאים לו, כי זה דבר שהוא חולף. ברגע שהוא יותר מועסק (גן, פעילות, עצמאות) הוא מעצמו יתחיל לישון בלילה. אז השאלה האם כדאי לנסות לדובב אותו נגד הטבע או פשוט לחכות בסבלנות עד שזה קורה מעצו? בהצלחה. אלן