בלבול פטמות

הי אלן, בתי בת חודשיים, יונקת בלבד. בשבוע שעבר חזרתי ללימודים והשארתי לה חלב שאוב (ואת חמותי או את בעלי איתה). ביום הראשון שעזבתי אותה להרבה שעות (בערך 9 שעות), היה לה מאוד קשה. היא אמנם אכלה כשלוש ארוחות אבל גם בכתה הרבה ולא היתה רגועה, שלא כמנהגה. כשחזרתי וניסיתי להניק אותה היא התקשתה להפעיל ואקום על השד ובכתה תוך כדי ההנקה. ממש כאב לי הלב לראות אותה נאבקת. מעבר לרגשות האשם וייסורי המצפון שלי על זה שאני עוזבת אותה, נוסף עכשיו גם הקושי שלה לינוק. אתמול השארתי אותה לפחות שעות וקיבלתי דיווח טלפוני שהיא נושכת את פטמת הבקבוק, לא מצליחה לינוק, נחנקת ופולטת, וזה אחרי כ-4 שעות מאז שהנקתי אותה. עזבתי את הלימודים באמצע וחזרתי הביתה (יש לי שעת נסיעה מהלימודים הביתה) וגם אז חזר על עצמו הקושי שלה לינוק ממני והבכי ויסורי המצפון שלי. בלילה זה הסתדר, אבל היא ינקה פחות מאשר בדרך כלל (5-10 דקות ונרדמה). שאלתי היא האם כדאי להמשיך ולנסות לתת לה לאכול מבקבוק והאם יש סיכוי שהמצב יסתדר (השארתי אותה לפני כחודש למשך זמן קצר יותר כשנסעתי למבחנים ולא היתה בעיה), או שההתנהגות הזאת צריכה להיות אור אדום עבורי ולכן עלי לנסות בכל מחיר לקחת אותה איתי ללימודים כי אחרת ההנקה תשתבש לגמרי? תודה מראש לילך

היי לילך, אני מאמינה שהבכי והאי נוחות נובע מגעגועים וחוסר ביטחון כי עזבת אותה. זה מאוד טבעי. זאת לא בעייה לאכול מבקבוק, לא מצריך מיומנות מיוחדת. אבל היא רגילה לינוק וזה דבר מאוד אינטימי ומהנה. פתאום מישהו אחר איתה וכמובן זה לא אותו יחס. לגבי האוכל, יש אפשרויות אחרות בלתת לה לאכול - דרך מזרק וצינורית עם האצבע, או טפטפת. כפית, ואלה שיטות שעוזרות לה לאכול בקצב יותר איטי. אבל זה לא תמיד עוזר בקטע של ה"עזיבה". כמובן אני לא מציינת את זה כדי שתרגישי רע אלא לחזק את תחושותיך. את בעצמך מרגישה שזה זה. אין לי הרבה מה להציע. יש תינוקות שמשלבות ללא כל בעייה, אבל יש כאלה שמתקשות. אפשר ללמוד את הטכניקות של ההאכלה אצל יועצת הנקה מוסמכת. בהצלחה. אלן