גמילה - המשך

קודם כל תודה לך, אלן, על התייחסותך. כאן עלי לציין, כי ילדי הגדולים התחילו להתעניין הרבה יותר מוקדם באוכל. הגדול התחיל להתעניין בגיל חמישה חודשים, ובגיל חצי שנה כבר נתתי לו תוספות. והשני והשלישית התחילו להתעניין בגיל חצי שנה - אבל רק בגיל שמונה חודשים התחלתי להוסיף ארוחות מסודרות להנקה. כמו כן בני הרביעי יושב יפה. הוא גם עומד ומתקדם בהליכה בעזרת השענות. הוא יודע לטפס על מדרגות ועל מיטות. כך שאין לו לדעתי בעיה בתחום זה. הוא נוהג לאכול לעתים רחוקות ורק מגוון קטן של מוצרים, שגם ממנו הוא אוכל מעט מאוד. כמו לחם, במבה, ביצה מקושקשת, מעט חתיכות פרי. הוא בדרך כלל מפורר את האוכל וזורק אותו מהשולחן שלו. האם יכול להיות שהוא מרגיש שאין לי כוח להאכיל אותו, ואני מעדיפה שהוא יאכל לבד? כאן עלי גם לציין, כי למרות שמאוד נהנתי להניק עד עכשיו, הרי זה כבר מתחיל להכביד. וגם הוא מתחיל להכאיב לי. כשהוא יונק אני מרגישה כאילו שהוא נושך אותי חזק מאוד. למרות שהוא לא נושך אותי, כי הרי ביניקה לא מפעילים בכלל שינים (יש לו שש!). מעניין, שכשאני נותנת לאחים שלו גלידה או ארטיק או אפילו סוכריה על מקל הוא רץ אליהם ומבקש מהם ללקק. אבל לאכול את הגלידה בכפית - הוא לא מוכן ופשוט מפנה את הראש. למה הוא לא רוצה לאכול? הרי הוא כבר מבין שיש דברים הרבה יותר טעימים!!! זה גם מתחיל להיות לא נעים כשהוא מרים לי את החולה גם ליד אנשים. פשוט מביך. הוא יודע מה הוא רוצה ומסוגל לינוק בכל תנוחה כמעט, וזה לפעמים קצת מביך. הוא יכול אפילו להעמד באמצע ההנקה. בקיצור: איך שמים לזה סוף?

היי כרמל, אם תקראי את התשובה שלי להודעה הבאה אל לבנת אולי זה יעזור לך להכניס את זה לפרופורציות. אם את לא רוצה להמשיך להיניק אפשר להעביר אותו לתמ"ל. (תרכובת מזון לתיונוקות - פורמולה). אם באמת מגיעים מים עד נפש אז בהחלט כדאי לשקול לשנות דברים. האם אתם במעקב רפואית? האם דברת עם הרופא המטפל? בדרך כלל ילדים שלא רוצים לאכול מראים שיש משהוא-אולי רגישות למאכלים. הייתי שואלת את הרופא את דעתו. רוב ההתנגדויות נפתרות עם סבלנות , אהבה ורוגע אך אם את לא מצליחה להמתין עד לרגע - (ואם ל-4 ילדים הוא מספיק סיבה להיות לחוצה!!!!) אז אולי באמת כדאי לשקול מעבר לתמ"ל אם זה יעזור לך להמשיך בצורה בה תרגישי יותר טוב.