עזרה דחופה - הבת שלי לא מוכנה לקחת בקבוק

היא בת חצי שנה ויונקת. אני חוזרת לעבודה בעוד שבוע וכבר מחר מתחילה חפיפה עם המטפלת. ניבסינו לתת לרוני בקבוק לפני די הרבה זמן והיא לקחה אותו ללא קושי (חלב שאוב). מאז לא קיבלה בקבוק ודי שכחנו מזה. אתמול ניסינו לתת לה שוב והיא בכתה מאוד ונעלבה. בעלי נתן לה וגן אני ניסיתי. היום ניסינו שוב והיא לא בכתה והסכימה קצת להכניס את הבקבוק לפה אבל לא ינקה ממש. היא הרגישה את החלב אבל עיקמה את הפרצוף. היא לא אכלה אתמול יותר מחמש שעות עד שהנקתי אותה. היא אוכלת ירקות בצהריים ומעט פירות בבוקר. מה אני עושה? איך ללמד אותה לקחת בקבוק בלי שזה יהיה טראומטי? ניסיתי בקבוק של ד"ר בראון, וגם של פלייטקס, וניסינו לתת לה כשהיתה רעבה. אשמח לכל עזרה.

שלום גליה, ליבי איתך , ביתי {גם כן רוני } בת חצי שנה ויונקת, אני הייתי אמורה לחזור לפני חודשיים לעבודה ,אך עקב סרוב נחרץ מצידה לקחת בקבוק נאלצתי להישאר בבית , אמרתי לעצמי שבחודשיים הקרובים זה בטח יסתדר , ובכן צר לי לאכזב אותך , לא רק שזה לא היסתדר , זה נהיה גרוע יותר רוני ממש מכורה לציצי ואני לא יכולה להשאיר אותה ליותר משעתיים עם אף אחד , היא אוכלת פרות וירקות אבל זה לא משביע אותה ליותר משעתיים, אצלנו הציצי מהווה גם מוצץ גם מקור נחמה וגם סתם נישנוש {ובימים האחרונים גם נשכן...אוי זה כואב...} את פיספסת מומנטום חשוב כשהיא הסכימה מזמן לשתות בקבוק. לפי שיחות עם חברות ושיטוטים בפורומים אחרים{בשילב למשל} הבנתי שככל שהזמן עובר כך קשה יותר לקחת בקבוק. מחר יום א, אני חוזרת לעבודה ואני עם כאבי בטן ועומדת לבכות ,מכך שאני משאירה אותה {עם מטפלת מסורה כמובן...} בלי ציצי ובלי מוצץ ובלי בקבוק ו.... בלעדי...השיטה שלי מחוסר בררה זה הכפית , אני שואבת , או מכינה סימילאק מסמיכה עם קורנפלור או כל דיסה אחרת לבחירתך מושיבה בטרמפולינה ונהיית ליצן לולין לחצי שעה עד שהיא מסימת נכון זה מתיש אבל אין בררה אחרת, הלוואי שיכולתי להישאר איתה עוד שנה אבל אני חייבת לחזור לעבודה. אני מקווה שתמצאי פתרון לי לא עזר כלום כמובן שנסיתי את כל הבקבוקים וכל הפטמות, השלמתי עם העובדה שרוני לא תשתה בבקבוק... תעדכני אותי אם הצליח לך , בהצלחה , שרון.

לגליה (ושרון), מעניין למה כולן חושבות שבקבוק הוא כלי חיוני להשרדות התינוקות. יש קצת טעות במחשבה. 1) יותר חשוב לחשוב על המעבר של התינוק לטיפול של דמות דומיננטית אחרת מאשר לדאוג כל כך ל"איך יכניסו להם אוכל". כאשר משאירים אותם לראשונה , אם זה עם הבן זוג היקר, סבתא או מטפלת, צריכים לעשות את זה בהדרגה ולאט לאט בלי העדרך. ברגע שעוברים את השינוי הדרסטי הזה בשלום (שהוא הרבה יותר משמעותי מאשר כלי האוכל!!) אז אפשר לנסות לשנות להם את הרגלי האכילה. זה גדול עליהם - וקצת לא מציאותי לצפות מהקטנים להסתגל כל כך מהר ולא להעלב!! (הם , לא אנחנו!) ברגע שהם רגועים עם השינוי הדגדול הזה אז אפשר להשאיר חלב שאוב ולחכות לסימנים הרגילים שמצביע על "רעב". רק אז-אפילו אם עוברים הרבה שעות, אפשר לנסות לתת להם את הבקבוק. זה לא קשור במתי התחלנו לתת בקבוקים אם כי יש תינוקות שעוברים ללא כל בעייה לבקבוקים ויש תמיד כאלה שמאויימים. כל אחד שונה זה מזה אז לא תמיד מה שהלך לאחת ילך עם השני. 2) לנסות תמיד להרגיע את התינוק ללא בקבוק. בקבוק הוא לא שד, כמו ששרון אמרה, השד מהווה נחמה, מציצה, אהבה, אוכל, נוזלים ועוד....... היות והבקבוק אינו מחליף לשד או אימא, אז על תצפו שהוא ינחם את התינוק - נהפוך הוא. אז תתרגלו לנחם את התינוק עם זרועות אוהבים, חמימים הרבה סבלנות ואהבה. התינוק עובר מין טראומה בעד זה שאימא עוזבת אותו. זאת מציאות שאי אפשר להתנער ממנה. המטפלת אמורה לנחם ולעזור לו לעבור את התקופה הקשה. רק אחרי שהוא בוטח בה, היא תצליח לתת לו בקבוק או כל כלי אחר שקשור לאוכל. בגיל 6 חודשים כאשר תינוק כבר מתחיל לאכול מוצקים, הוא לא חייב חלב, אפשר להשאיר לו את התענוג הזה שהוא יקבל רק ממך. זה נשאר מיוחד ביניכם. הוא עדיין יזדקק ל-כ 5 ארוחות חלביות ביום, ואם הוא לא מקבל במשך היום הוא ישלים בשעות שאת איתו. בנוסף אפשר לתת לו דיסה עם חלב בתור ארוחה אחת אבל לא עם קורנפלור - אין הרבה ערך תזונתי וזה סתם משמין. אפשר לתת לו ספל, כף, מזרק ללא מחט אם זה יותר טוב אבל זכרו לתת להם רק שהם רוצים לאכול ולא מפני שהוא בוכה. ככל שהוא אוכל במשך היום את לא צריכה לדאוג. עובדה שתינוקות מסויימים ישנים כל הלילה ללא אוכל כך ששום דבר לא יקרה אם לא יהיה לו חלב עד שאת מגיעה הביתה. בהצלחה!! אלן