רעב או משהו אחר?

שלום אלן, אני שואל כאן בשם אשתי. נדב, בננו הבכור הוא בן שבועיים וחצי, ויונק מאז שנולד (למעט 2 לילות בבית החולים בהם קיבל בקבוק - רק בלילה). נראה כי היניקה משתפרת - נדב נולד 3.410ק"ג, יצא מבית החולים 3.240ק"ג וכעבור 10 ימים מהלידה היה 3.570ק"ג. בכל אופן, אנחנו לא מצליחים לדעת מתי הוא באמת רעב. כשהוא נרדם הוא ישן בין שעה ל-3 שעות. אנחנו כמעט אף פעם לא רואים אותו מראה את הסימנים המקדימים לרעב (פותח את הפה, שם ידיים בפה וכו'). כשהוא מתעורר הוא לפעמים רגוע ולפעמים עצבני ובוכה. בשני המקרים אשתי נותנת לו לינוק, והוא תמיד מסכים. הוא גם אף פעם לא עוזב ממש את השד, אלא נרדם עליו ומרפה את האחיזה, ואז אשתי מעלה אותו לגרעפס ואח"כ מנסה להרדים אותו. - השאלה היא איך בעצם אפשר לדעת שהתינוק באמת רוצה לאכול ולא בוכה סתם בגלל כאב בטן או סיבה אחרת? - למה הוא אף פעם לא עוזב ממש את השד? ושאלה אחרת - האם אתן בעד או נגד שימוש בעלי כרוב לצורך הקלה על גודש? תודה, זאב, גלית ונדב

היי זאב, גליה, ונדב, מזל טוב ולך, נדב, ברוך בואך לעולם החדש !! להוריך, אני אציין בשמך, שאם אתה בוכה אז כדאי להרגיעך. אם אתה נינוח ומתבונן בעולם החדש שלך, אז ניתן להשאיר אותך. אלו רגעים נדירים בשלב זה שאתה מרגיש בטוח שאוחזים בך אבל לא תמיד צריכים למלא את חלל הפה במשהו. אם אתה בוכה, אז זה הזמן לתת לך מענה לצרכים הפיזיולוגיים שבתוך הרחם נענו באופן שוטף וטבעי. אכלת 24/7 קיבלת חיבוקים 24/7 (24 שעות ביום 7 ימים בשבוע!) ואף אחד לא מדד כמה אכלת ומתי. ברחם יכולת לישון, להיות ערני, למצוץ אגרוף או אצבע בלי שמישהו עומד עם שעון עם סטופר. וזה יעזור לתת לך המשך טיפול כזה עד שאתה לומד להסתדר קצת לבד. זה יקרה אבל עוד לא. הגודש קיים כאשר יש חוסר איזון בין ההיצע והביקוש ולפעמים בגלל הנקה מצד אחת בלבד. אם אימא מיניקה מצד אחת כדאי לה לעבור ולעודד אותך לקחת מצד השני אחרת הרבה שעות עוברות שהשד האחד לא בשימוש. ניתן לנסות עלי כרוב, אבל הכי חשוב לרוקן את שתי השדיים לעיתים קרובות. בקיצור - תלכו לפי האיטוטים של נדב. הוא יוביל אתכם. ככל שהוא נינוח , רגוע, נרגע באמצעות השד, עולה יפה במשקל כל שבוע ומעביר הרבה פיפי וקקי כל יום - הכל בסדר. בהצלחה. אלן