אנא בהקדם...

שלום אלן לפני הכל כמה עובדות חשובות: 1. הפיצי בן ארבעה וחצי חודשים 2. עד גיל 3 חודשים ינק הנקה מלאה 3. מגיל שלושה חודשים (חזרתי לעבודה) ועד היום (חודש וחצי) קיבל שני בקבוקים ביום של סימילאק ע"י המטפלת ובמהלך כל שאר היום והלילה ינק. בשבועיים האחרונים הפיצי נראה לי 'הפוך' לחלוטין -בלילה התעורר כל שעתיים לאכול, בכה, רטן ובמהלך הערב היה לא רגוע ודחף כל מה שבסביבתו לפה. כל זאת בניגוד לבקרים עם המטפלת בהם הוא היה נופת צופים לדבריה - כייפי וחייכן. בהתחלה חשבנו: אולי גזים?, אולי שיניים??, אולי צריך יותר תשומת לב מאמא ואבא??. חשבנו על הכל עשינו כל מה שביכולתנו, קמנו באהבה להניק מתי שרק רצה אבל גם זה לא עזר המשיך לרטון ולילל... לפני מספר ימים היינו אצל רופא הילדים שלו (אני חיה בחו"ל וכאן אין טיפת חלב לשמחתי כי רבה) והנ"ל בישר כי חלה נסיגה במשקלו של העולל וכי הילד צריך לאכול יותר. מובן שאני וזוגי שיחיה הרמנו גבה, כי הלא אנחנו מניקים כמעט סביב השעון (יש לציין שלאחרונה גם כאשר הפיצי נצמד לציצי הוא רוטן ומילל). בקיצור, החלטנו לשאוב ולבדוק מה העיניינים. וראינו כי רע. מסתבר שאין בציצי ואפילו לא שליש ממה שהקטן אמור לאכול בממוצע (אחרי חליבות אינטנסיביות הצלחתי לשאוב 60 CC). מה גם שבזמן שהוא היה אמור לאכול ממני ורטן ורטן, נתתי לו את הבקבוק השאוב ואת זה הוא ינק ברעבתנות עצומה עד כדי שנאלצנו להוסיף לו מנת פורמולה כי לא היה עוד בציצי. אחרי שלוש פעמים בערך שבדקנו את העניין הזה (שאיבות ועניינים) הסקנו שתי מסקנות: 1. בוודאות הילד מעדיף בקבוק על ציצי (אבל למהההה??? רק בגלל שיותר קל לו?) 2. מסתבר שאין לי מספיק חלב בציצי! איך זה קורה??? הבטיחו לי בכל הספרים שכמות החלב נקבעת על פי מה שמייצר התינוק אז איך??? בקיצור ההנקה הולכת ונגמרת לי ולי נשבר הלב, על אף שאני יודעת שאני צריכה להתאים את עצמי לצרכיו של הקטן, והקטן, מסתבר, יודע לדרוש את שלו - וזה אוכל והרבה יותר ועוד מבקבוק! אגב, בינתיים אני עוד שואבת את מה שיש לפני כל ארוחה ומשלימה בסימילאק אבל השמועות אומרות שזה מבלבל את הבטן ועושה גזים, וזה גם מתיש בטירוף לשאוב את עצמך למוות (אני מאוד לא אוהבת את השאיבות האלו) העניין הוא שאני לא יכולה בשום אופן לקחת חופש. ואין לי שום אפשרות לישון במהלך היום. אני ממש אודה לתשובה בהקדם.

היי חו"לית, טוב, איך להתחיל להתייחס לכל זה???????? קודם כל, לפי הסדר. 1) יש העדפה של בקבוק אצך חלק מהתינוקות בגלל הקלות של העניין. 2) שאיבה אינה מראה כמה חלב יש לך, כך שזה לא מדד. 3) חלב אם או ערבוב לא זה שגורם לכאבים בטן אלא פורמולה שאינה אוכל אופטימלי לתינוקות של בני אדם. 4) כל אישה היולדת באופן ביולוגית יכולה לייצר מספיק אפילו לתאומים כך שאפילו אם יש לך מעט חלב ניתן להגביר את התפוקה. אפילו בשאיבה בלבד. (אבל לא קל כמו שאת מציינת והרבה תמון ברצון ונחישותך) אבל..........אם כל זה. לא הכמות הבעייה כאן. אם התינוק "לא עלה מספיק - מרות שלא נתת לי נתונים מדויקים, זה טבעי לגילו. יש האטה בקצב הגדילה וכל עוד שהוא עולה ולא יורד במשקל בדרך כלל זו אינה בעייה. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לתת לו רק חלב אם - דבר שתצטרכי לשאוב וככל שאת תשאבי כך ירבה החלב (כל 3 שעות - כאילו התינוק יונקלעיתים קרובות כמו שקודם) אחרי שיש לך כבר מספיק חלב, אז כדאי שתמצאי יועצת הנקה לעזור לך להעביר את ההאכלה לכלי אחר - ספל, מזרק בעזרת אצבע, כף גדולה - זה אולי יעודד אותו לחזור לשד - כי השיטות האלה הן איטיות יותר ומצריכות יותר עבודה מצידו. אין הרבה מה לעשות כאשר מעדיפים את הבקבוק - כי אם את לא מורידה את הבקבוק אז זה בדרך כלל מחמיר. בהצלחה. יש אתר שיש רישום של יועצות הנקה בכל העולם. WWW.ILCA.ORG