שלום, בני בן השנה וחודש יונק כל הלילה

אם אני מחזירה אותו למיטה שלו הוא מתעורר וצורח ללא הפסקה ואם אני משאירה אותו במיטה שלנו הוא יונק בלי לעצור והפטמות כואבות לי מאוד. ניסיתי לתת לו לבכות במיטה שלו ע"י שאני מלטפת ושרה לו אבל כלום לא עובד, אני לא ישנה בלילות בכלל ואח"כ בבוקר אני צריכה לקום לעבודה (משרה מלאה)וקשה לי לתפקד,אשמח מאוד אם תיעצי לי מה לעשות כדי שהוא יתחיל לישון בלילות ויפסיק להעיר אותי, תודה מראש

היי ריקי, הוא מעיר אותך כי הוא מתגעגע אליך. אני לא כותבת את זה כדי שתרגישי רע - אבל אין מה לעשות. קשה להיות אימא עובדת ואימא בלילה. אבל מבחינת התינוק הוא בוחן את נוכחותך. תינוקות מאבדים הרבה מהביטחון כאשר אמא עוזבת אותו לטיפול של מישהו אחר. זאת עובדה ואין לשנות את זה - אלא אפשר רק לחבק ולהבין את זה ולנסות להרגיע אותו - במקום להפוך גם את הזמן שהוא איתך לסיוט עבורו. הוא לא יכול להתחשב בך כי הוא עדיין לא מבין שאת צריכה לקום לעבודה בבוקר. הוא לא ביקש את זה. הוא רק יודע געגועים. לכן הוא ער הרבה בלילה. הגעגועים לא מעירים אותו אבל כל דבר שמעיר אותו גורם לו לחפש אותך. כי את יכולה לעזור לו לחזור לישון. אם תשנו יחד ואת דואגת שהוא מתחבר טוב לפיטמה זה לא אמור להכאיב. אולי בגלל זה שיש לך קצת אנטי אז את גם לא דואגת דווקא לחבק אותו אלא קצת דוחה אותו ובגלל זה יש שפשוף בפיטמה. תנסי באמת לתת לו "עם כל הלב" ואז תוכלי לישון וגם לענות לו על החסר. גיל שנה זה ממש גבולי בין להיות תינוק עדיין לבין פעוט. זה מוקדם למסגרת אחרת וכמובן לא כדאי לעשות לו עוד שינוי - הגמילה. עוד כמה חודשים הוא יהיה כבר קצת יותר גדול. דברים משתנים אם אנחנו זורמים. הוא לא תמיד ישאר צמוד עליך. לגרום לו לבכות ולסבול לדעתי לא ממש במקום. אבל זאת רק דעתי. מקוה שאולי זה יכניס את הדברים לפרופורציות ותביני למה זה קורה. בברכה אלן