הצילו!

שלום רב! אמא לילדה בת שנתיים ו-4 חודשים !!! לא יוצאת מעניין ההנקה !!! הילדה נכנסת להיסטריה באם אני מסרבת להניקה. כמובן שהפכתי למוצץ אנושי ומרדים לאומי מבחינתה. היא איננה מסוגלת להירדם ללא הציץ, ומקיצה משנתה בין 2 - 5 פעמים בלילה!!! לצערי מסיבה זו היא ישנה בחדרנו במיטה נפרדת, על מנת שלא אאלץ באמצע הלילה "לטייל" בבית. מיותר לציין כי הדבר משפיע על סבלנותי, שכן אני עובדת במשרה מלאה, וכן אין לי חיים אישיים בכל המובנים. התייעצתי עם פסיכולוגים שטוענים כי רצוי שאצא מהבית למספר ימים על מנת שאפסיק עם ההנקה , אני לא מסוגלת לשמוע אותה צווחת ולא להניק ומצד שני המחשבה שאצא למספר ימים מהבית קשה ונשמעת לי דרסטית. אולי בפיכם עיצה טובה יותר? האם באמת יש קשר בין היקיצות התכופות להנקה בלבד. אציין כי בעלי ואני די היפרקטיביים באופיינו (אם כי לא אובחנו מקצועית). האם זה אולי תורשתי? אגב, הילדה לא בגן , אלא נמצאת במהלך היום עם מטפלת. לעיתים ישנה צהריים בערך כשעתיים, אולם בימים האחרונים משום מה מסרבת אף לישון צהריים. תודה דליה

היי דליה, זה די מורכב אבל אני מסכימה איתך לגמרי שלהעדר באופן פתאומי יכול לגרום ממש לטראומה! את עובדת במשרה מלאה לכן אפשר להבין אותה שאת חסרה לה. ואם עזבת אותה אצל המטפלת בגיל צעיר אז החוסר ביטחון לעיתים נובע מזה. קשה לתינוקות ופעוטות להבין את הפרידה המוקדמת מהאימא. להם עדיין אין כל מושג של זמן אז למרות שאנחנו יכולים להתנחם בזה שהיא בידיים טובות - עניין הזמן מה שמדאיג אותם יותר מכל דבר והגעגועים.אז היקיצות בלילה הן תופעה די ידועה קרב תינוקות של אימהות העובדות מחוץ לבית. פוחדים שמא שאת לא שם - לא זה מה שמעיר אבל אם היא כבר ערה היא תוהה אם את אכן שם בישבילה. או - קיי, אז זה מסביר מהיכן הצורך שלה בך! טבעי לגמרי. איך אנחנו מרגיעים תינוקות? אימהות מיניקות עושות את זה בדרך הכי מקרב, חמים ונעים לתינוקות ודרך זו הכי קלה לנו. בשליפה אחת אנחנו מסוגלות להרגיע, להאכיל, לענות על צמא וכמובן חום הגוף שכל כך נדרש בחודשים הראשונים - אם לא שנים הראשונות. מעבר לזה - הכל תלוי באיך הנחנו מחנכות את הילדים - ומתי ואיך אנחנו מציבות גבולות. אפשר להמשיך להיניק עד אין סוף - אבל ברגע שזה לא נעים אז רצוי לשנות לדעתי. אם לא טוב לך בלילות - רצוי להגיד די. כמובן לילדה תסבירי שמעכשיו כדי שיהיה חלב בבוקר השד רוצה לנוח. תסבירי לה במושגים שהיא כן יכולה להבין - זה כבר גיל שאפשר להגיד לא או להסביר. ואם היא כבר מבינה הכל אז הזמן היגיע שכן אפשר להציב את הגבול . אם את מצליחה לגמול אותה בלילה (עדיין חבוקה בחיקך במיטה כדי לא לעשות יותר מידי שינויי) אז אני מאמינה שיהיה לך יותר כיף להשאר עם מספר מוגבל של הנקות במשך היום ( בדרך כלל בוקר, כשאת חוזרת מעבודה ולפני שינת לילה.) אחר כך אפשר בהחלט להתחיל בגמילה לגמרי - אבל גם באופן הדרגתי. ארוחה פה ושם - אבל הכי חשוב בכל העניין של חינוך ילדים והצבת גבולות - הוא העקביות. ברגע שאת מחליטה את צריכה להיות בטוחה שזה מה שאת רוצה לעשות. אחרת היא תקלוט מאוד מהר שאת לא רצינית. היום זה לגבי הגמילה בלילה - מחר זה בהחלט גולש על דברים אחרים שבכלל לא קשורים להנקה. מקוה שזה עוזר קצת. בברכה ומאחלת לך הצלחה! אלן