הפסקת הנקה בגיל שנה ושמונה חודשים

שלום רב אני אם חד הורית, בתי בת שנה ושמונה חודשים ועדיין יונקת. היא אוכלת אוכל מוצק (בעיקר בגן וקצת פחות כשהיא איתי...) אבל מבקשת לינוק לעתים קרובות מאד ואני מרגישה שהדינמיקה הזו כבר מתחילה להוציא ממני אגרסיות במקום לספק את החום והחיבוק שעצם האקט אמור לתת, והחלטתי להפסיק להניק. אשמח לקבל עצות איך לעשות את המהלך באופן שיהיה הכי פחות טראומטי לכל הנוגעות בדבר. תודה מראש דנה

היי דנה, נראה לי שהבעייה היא החוסר גבולות בעניין ההנקה. זה לא ממש בעיית הנקה. בגיל הזה - כמעט שנתיים - לתינוקות יכולת הבנה וכמובן שצריכים להתחיל להציב גבולות בכל העניינים - וגם בהנקה. להגיד "לא" זה אף פעם לא קל אבל רק כך תשמרי על קצת שפיות. שוב - זה לא רק עניין ההנקה. יש כמה אלמנטים כאן. עובדה שהיא במסגרת המונית בגיל הזה שהוא גיל מוקדם על פי כל המחקרים - בתחום גיל הרך. אבל אנחנו עושים את זה אבל יש השלכות. לתינוקות עדיין אין את היכולת להתבטא מילולית לכן מופעל לחץ נשפי לגבי הכל מה שמתרחש כאשר אין דמות דומיננטית אחת. התוצאה - לעיתים קרובות ילדים במסגרות דורשים הרבה יותר תשומת לב כאשר הם כן נמצאים אצל הדמות הדומיננטי (לרוב האם) הם מחזירים בהם דרך הקשר הזה את הביטחון העצמי. לדעתי כדי לא לפגוע בתהליך שכבר התחלת עם לידתה - אני ממליצה להפסיק את הנשנושים - את הנקות לילה ואז להשאיר את היניקות המשמעותיול לה ביותר - שזה לרוב כשהיא חוזרת מהגן (קבלה ללא תנאי) ולפני השינה. תראי אם את יכולה להסתדר עם זה יותר טוב עם רגשות יותר חיוביות. ואם כן - אחרי שיש כבר התרגלות לסדר החדש אז לאט לאט פעם כן פעם לא מדלגים על ההנקות שנותרו. כמובן שכל דבר שהוא נעשה באופן פתאומי וחד קשה יותר לילדה לקלוט ולהבין. בברכה אלן

אמנם בתי צעירה אבל היא דווקא מתבטאת בצורה לא רעה בכלל. אני אומרת "לא" בזמנים הלא משמעותיים אבל היא מבקשת שוב ושוב ושוב, גם בלילות ובימים שהיא נמצאת איתי... במשך כל היום וזה מה שגורם לי "לאבד את השפיות"