גמילה לבת שנה ושלושה ח'

שלום רב, בתי בת שנה ושלושה חודשים, אוכלת רגיל ונמצאת במעון. היא לא מוותרת על ההנקה ויונקת מתי שרוצה, היא יונקת בבוקר, ומרגע שמגיעה מהמעון ועד שהולכת לישון יונקת מתי שרוצה.היא גם קמה הרבה לינוק, אחרי שהולכת לישון ובלילה.(4-6 פעמים). מזה זמן רב שאני רוצה לגמול אותה אך נרתעת, ניסיתי כמה פעמים, אבל לא עומדת בבכי ובהשתוללות, אני מבינה שבשלבים ובהדרגה זה לא יצליח כי אני חלשה מול הבכי שלה ואין לי תמיכה. אני יכולה לצמצם מעט בהנקות, אבל לא אצליח לגמול אותה מהנקת לילה ומצד שני אני לא יכולה להפסיק בבת אחת את ההנקה כי זה נראה לי אכזרי,אמרו לי למרוח כל מיני דברים על השד, אבל אני חוששת להכניס את הילדה לתסכולים מיותרים. גם לי קשות המחשבות על ניתוק, אבל אני מותשת מהלילות ורוצה לחזור למסגרת עבודה ועצמאות על גופי.אני ממש אובדת עצות, אני לא יודעת איך לעשות את זה, היא מוציאה לראשונה שיניים ומתנחמת בשד. הסביבה לא תומכת בהנקה (בעלי,אחותי,רופא ילדים)וזה גם גובל במבוכה כי היא מרימה לי את החולצה בפומבי או מכה אותי ממש חזק כשהיא רוצה לינוק. אני מרגישה בקונפליקט בלתי פתיר. הייתי בקשר עם יועצת הנקה מקסימה, העצות שלה היו נהדרות לגבי איך להניק כראוי, אך לא בכיצד גומלים בשלום. התחלתי לחשוב על כך כשהייתה בת 9 ח' ולא הצלחתי ליישם עד כה. אני יודעת שזה אומר מאבק גבולות ושאני צריכה להציב אותם, אבל הבכי שלה קורע לב ולא מצליחה לעמוד בפניו, אני מרגישה רעה.מצד שני,אני חוששת שהגמילה תנתק אותה ממני.אני שלמה עם הגמילה, למרות הקושי שיש לי והחששות מניתוק. איך עושים זאת? איך גומלים מבלי להכניס אותה לתסכולים/טראומות?

היי טל, את שואלת את שאלת השאלות! איך לגמול בלי לפגוע בכבוד או לגרום לטראומה? זה לא בגיל הזה. זאת התשובה. כדי לגמול ילד מן השד - זה אפשר בגיל יותר בוגר שהיא תבין את משמעות של הצבת גבולות. היא היום זקוקה לך ולשד כביטחון. הכנסתם אותה למסגרת המונית - דבר שלא כל כך בריא מבחינה נפשית לילד - בגיל שעדיין אין כל שליטה מילולית לגבי הרגשות. הדרך היחידה להתבטא זה לדרוש יותר תשומת לב כאשר אתם יחד (לילה). זאת תופעה ידוע ומוכרת ובהחלט נורמטיבית בעקבות מה שהיא עוברת. זאת שיחה שכדאי לדבר עם מישהו לא באמצעות פורומים אם כי זה יותר מידי חשוב. אבל באופן כללי, אל תקשיבי לאף אחד אחר לא מוסמך שאינו בקיא בנושא ההנקה. כשמחלקים עצות על פי "תחושות" ולא על פי ממצאים מדעיים יותר - זה סתם מטעה. אני חושבת שהאינסטינקטים שלך הכי נכונים ואת נלחמת בכולם מסביבך. לכי לפי האינסטינקטים כי היא באמת זקוקה לחיזוקים אלה. ברגע שהיא מגיעה לרמת הבנה - והתפתחות שכלית יותר גבוהה ואת יודעת שהיא מבינה יותר כוונותיך שאת מחלקת איתה על הגבולות - אז תדעי שהגעתם למועד שאפשר כבר להוריד הנקות. אני מניחה שעניין המעון הוא די חדש. לוקח הרבה זמן עד שמתרגלים למסגרת חדשה. לא בשונה למה שאנחנו עוברים - כמבוגרים אבל יש לנו גם כלים להתמודד. בברכה אלן

חיזקת אותי מאוד,קשה להיות לבד במערכה.