טיסה לחו"ל
דיון מתוך פורום הנקה
שלום אלן היקרה, ראשית, תודה רבה על התמיכה בפורום. אשמח לשמוע את חוות דעתך, אני ובעלי קבענו לטוס בחודש מאי לחו"ל למשך שבוע ימים. בתי היום בת שישה וחצי חוד', כלומר, היא תהיה בת תשעה חודשים. היא יונקת +אוכלת ארוחת סימילאק לפני השינה +בצהריים ארוחת מוצקים. חשוב לציין כי איני שואבת חלב כבר מספר חודשים ולכן כנראה שאם אשאב לא יצא לי כלום!!נכון? לפני שבועיים הפשרתי חלב שאוב והיא סירבה לשתות. נניח שאשאב עכשיו רוב הסיכויים שהיא לא תרצה, מה עושים??חשבתי לטוס ולשאוב, האם כדאי להיערך לכך מעתה?לחזור לשאוב?או לשאוב רק בחו"ל ולשפוך?האם לאחר שבוע ללא הנקה היא לא תהיה מוכנה לינוק ממני יותר?(שמעתי כבר מחברות שזה די אבוד). תיכננתי להניק אותה לפחות שנה מאחר ונהניתי מאד מהנקת בני הבכור. אני ממש מודאגת מכל הנושא.דרך אגב, ברשותי משאבת מידלה מיני אלקטריק, ידוע לי שיש משאבות נוספות טובות יותר שניתן לשכור מיד שרה אך הן בעלות נפח רב?אם כן, איך אקח עמי לחו"ל? מקווה שתשיבי לי על כל השאלות, תודה ושבת שלום. אפרת
היי אפרת את בוודאי לא תאהבי את התשובה שלי אז ....... הוזהרת. ואחרי שתקראי אל תכעסי ותזכרי שאת ביקשת את חוות דעתי!! אני מאמינה שאת מאוד דואגת להנקה והקרבה וכל מה שיש להפסיד כאן, אבל זאת לא הבעייה העקרית לפי דעתי. השאלה הגדולה היא לא מה שתתני לה לאכול כשתעדרי אלא מה קורה לתינוקת שאת "עוזבת " אותה. אם כל כך דואגים לא להפסיד את היחס המיוחד הזה - אז לא משאירים אותה בגיל הזה בבית. זה גיל שאפשר דווקא להינות ממנה - אפילו בחול, בלי להפסיד את הכל. אין הבטחה שהיא אכן תרצה לינוק ולרוב לא מומלץ לבמול אלא באופן הדרגתי בגלל הסיבות הרגשיות יותר מאשר הסיבות שלא יהיה לך גודש. אם את מיניקה אותה עד שאת עוזבת - אז יהיה לך קשה. למה לך? ולמה לה? בעוד שנה או יותר תוכלו להשאיר את הילדים עם פחות דאגות לבריאות הנפשית שלהם. הם גדלים בסופו של דבר ואפילו אוהבים שההורים נוסעים מידי פעם כדי לחוות כיף אצל סבתא או מטפלת שהם אוהבים. האוכל הוא המרכיב הפחותל בעייתי בעיניי. תינוק לא מבין "ערכי זמן" אין להם מושג של מה זה ימים או שבוע. הם מרגישים את ה"עזיבה" כאילו לנצח כעוד שינויי בחיים - כמו הלידה. 9 חודישם היו בפנים. אז - הלידה. לוקח להם לפחות 9 חודשים להתרגל להיות בחוץ והופ! עוד שינוי דרסטי. ההחלטה כמובן היא שלכם - אבל תמיד תוכלו לנסוע - אבל לא תמיד אפשר לחזור לתקופה המיוחדת והמכרעת בחיי ילדינו. אני באמת מתנצלת - וממש לא מנסה להשמע מתנשאת ורק עם כוונות טובות!! בברכה אלן