בהמשך לגמילה מהנקת לילה

אלן שלום, תודה רבה על תשובתך המקיפה והכנה. חשוב שתדעי שלא נפגעתי אלא עזרת לי להבין טוב יותר מה קורה עם אורי. אכן קיים לחץ סביבתי מאד חזק והרבה ביקורת על ההנקה ועל השלכותיה. אני מניחה שזה נובע מבורות וחוסר ידיעה ולא מרוע (אמא שלי לא הניקה אותנו ואחותי הגדולה הניקה רק כ-2-3 חודשים). מסיבה זו בדיוק גם אני כה מבולבלת ומאד חסר לי מאיפה לשאוב אינפורמציה על מה נכון ואיך הדברים עובדים. אין כמעט חומר כתוב או התייחסות מיועצות הנקה אשר מלמדות איך להניק, אך לא מלמדות גם מה הן ההשלכות של הנקה מלאה וגידול הילד על ידי האמא. זה כמובן הדבר הטבעי ביותר והנכון ביותר, וכך רציתי לעשות עם אורי, אלא שבעיה כספית אליה נקלענו בבית, אילצה אותי להעביר אותה למטפלת (בגיל 7 חודשים). כמו שכבר כתבתי המעבר היה מאד קשה, למרות שעשיתי אותו באופן מאד הדרגתי. כרגע היא כבר שמחה ללכת למטפלת, והחל מהשבוע האחרון גם התחילה להירדם שם כמעט כל יום. בשלב זה לי יותר קשה עם זה שמשהי אחרת מגדלת לי את הילדה, מאשר לאורי, אך זו מציאות שאין לי ברירה אלא לקבל (מסתבר שצריך להיות קצת "מסודרים" כדי להניק הנקה מלאה ולגדל את הילדה בבית). ולהגיע לשאלתי: מתי זה זמן נכון לגמול את אורי מהנקת לילה ואיך הכי נכון לעשות את זה? אני בטוחה שאין תשובה אחת לכל תינוק, אך בוודאי יש זמן מסוים שיותר נכון לזה. ולגבי ההרגל שלה להירדם בהנקה כשאני מרדימה אותה – האם אפשר וכדאי לנסות להרגיל אותה להירדם אחרת? אין לי שום רצון להיכנס איתה שוב למאבקים חסרי תועלת, או להפעיל עליה לחץ. אני חושבת על זה בגלל שאני יודעת שהיא תצטרך עוד מספר חודשים לעבור למשפחתון ולפי מה שלמדתי מיועצת השינה, ובכלל מקריאה בנושא נראה לי שאורי לא יודעת להירדם בכוחות עצמה. איתי-בהנקה, עם המטפלת- בידיים. אני רוצה לנסות לעשות איזושהי הכנה הדרגתית למעבר למשפחתון שם היא תצטרך להירדם בכוחות עצמה. מה שכל כך מתסכל זה שתינוקות שלא יונקים וששמים אותם עם מטפלת בגיל 3 חודשים, הרבה יותר קל להם לקבל את השינויים האלה, והם ישנים יותר בלילה, ולא בעטראף על אמא שלהם כמו שאורי היתה עלי. זה כאילו לא פייר. בגלל שבחרתי לגדל אותה הכי טבעי – להניק אותה, לישון איתה בלילה, להיות איתה בבית – אז עכשיו כשלצערי אני לא יכולה להמשיך להישאר איתה – כל שינוי הוא נורא קשה ולוקח המון זמן. זמן שלצערי לא תמיד יש לי לתת לה. ועוד שאלה, מאיזה גיל נכון להשים אותה במשפחתון (הסיבה היא שוב סיבה כלכלית. המטפלת עולה 4500 ¤, כאשר משפחתון עולה בין 1500-2500 ¤)? שוב תודה רבה על הסבלנות והעזרה המקצועית, נעמה.

היי נעמה, תודה על זה שכתבת והרגעת אותי שאת מקבלת את דבריי כמו שהתכוונתי. שובת מאוד קשה לפעמים להבין באיזו רוח נכתבים דברים שלא שומעים קול רך ומבין. הגיל שאפשר להתחיל לגמול לפי דעתי הוא הגיל שהיא כבר מבינה דברים. אולי בין שנה וחצי עד שנתיים. עניין של חוסר מידע - את צודקת אבל בישביל זה יש יועצות הנקה מוסמכות וגם אפילו מדריכות לה ל'צה שעונות על שאלות ומצבים באמצעות קו התמיכה - שהוא 1599-535-821. יועצת הנקה מוסמכת יושבת איתך וזה ממש יעוץ כמו כל דבר - לכן גם עולה כסף. כמו שאת מתייעצת עם יועצת שינה גם יועצות עובדות בתשלום. עד שלא יעסיקות יועצות הנקה מוסמכות בתור יועצות הנקה מוסמכות בקופות החולים וגם בטיפות חלב - הציבור לא יגיעה לעזרה ללא תשלום. זאת החלטה של הממשלה. יותר ויותר אחיות עוברות את ההכשרה של יועצת הנקה מוסמכת ונראה עוד יותר יועצות במשך השנים העובדות במסגרות ציבוריות. להעביר את הטיפול של תינוק למישהוא אחר - כמובן כרוך בתשלום. אני זוכרת את עצמי לפני ההחלטה לחזור לעבודה או להשאר בבית ואחרי חישוב פשוט הגעתי למסכנה שהכסף שאחסוך פשוט לא שווה את ההדאגה והעובדה שמישהיא אחרת תגדל את הילד שלי. וותרתי על עבודה, כי לא היה לי הגיוני וכמובן לא היו לי הורים כאן שיכלו לעזור כאשר ילדים חולים וכו. כמובן זה לא אותו חישוב אצל כל אחת ואחת אבל האמת היא שיש לכל אחת ברירה. לחיות עם קצת פחות - להשאר בבית, או זה גם תלוי באופי. קשה להיות עם תינוק כל יום כל היום. אבל האמת היא שיש ברירה. קשה להחליט ובמיוחד עם יש בעיות כספיות - לא קל לוותר. אבל אחרי ביגוד, תחבורה ועוד..... הרווה מחזרה לעבודה לא תמיד מצדיק את עזיבת התינוק. זה לא כמו שאת חושבת רק אלה שיש ביסוס כלכלי יכולות "להרשות לעצמם" אלא החלטה במודע שלכמה שנים יהיה פחות בזבוזים. כמובן אצל כל אחת ואחת זה אחרת. ואת יודעת הכי טוב מה לעשות במקרה שלך. אם המסגרת העתידית היא קטנה - 4 תינוקות 2 מטפלות אז זה אידיאלי. כמובן ככל שהמספר גדל היחס האישי נפגע. לגבי השינה - היא תסתדר. כמו שהיא התרגלה להיות עם המטפלת היא גם תלמד להסתדר במשפחטון. אבל שוב תקחי בחשבון שיהיה לך קשה. היא תרצה להיות איתך בלילה. אחרי כל המעברים והיא כבר נרגעת ומתרגלת רק אז אפשר לחשוב על גמילה. ואולי עד אז הכל ישתנה ממילא. התינוקות כל דך דינמיים ומשתנים מיום ליום. תתמכי בה - לקבלי אותה בשעות שאתן יחד - והיא תגדל ותפרח. תינוקות שיש להם את זה ,יותר קל" אל תחשבי שזה יותר בריא. תינוקות שכבר חווו מעברים רבים כבר לא נקשרים ולעיתים בגלל החוסר ביטחון וקשר מתפתחים בעיות אחרות. זה לא אומר שלכל ילד שננתש על ידי אימא בגיל צעיר יהיו בעיות פסיכולוגיות אבל כן הוזכר שתינוקות שמקבלים את התמיכה והדמות הדומיננטית בחיים המוקדמים נעשים יותר בטוחים בעצמם ועצמאיים. אבל כל זה סטטיסטיקה ובכלל לא עוזרת להגיע להחלטות. כפי שאת מציינת יש אילוצים והעיקר הוא שאת שלמה עם ההחלטות שלך. אני באמת לא עושה לך או למישהוא אחר חשבון - אבל אומרת את הדברים כדי שיהיה אוכל למחשבות. שוב - כאילו אני הסנגורית של הילדה!! מישהו אחר מציג את הרצונות או ההעדפות שלה לו יכלה לדבר??? בברכה וכל טוב. אלן