עצוב

היי, בתי בת השנה עדיין יונקת. בגלל המוצקים היא יונקת בוקר וערב. אני רוצה לגמול אותה לגמרי מכיוון שאני רוצה להתחיל תרופה שאינה מתאימה להנקה. עצם המחשבה שוברת ומעציבה אותי. אני חווה פרידה וסוף תקופה וזה פשוט מדכא. מה אני לא אעניק לבתי יותר חלב? איך יוצאים מזה? והאם התחושה הזו מוכרת?

היי עמית, טבעי לחלוטין שאת מרגישה עצובה. היא רק בת שנה וזה עוד לא גיל טבעי לגמילה. אני מציעה שני דברים שכדאי לך לשקול טרם החלטה סופית. 1. לבדוק מכל המקורות אם אכן אסור להמשיך להיניק אותהכאשר נוטלות את התרופה. יש המון בורות בנושא תרופות ויש רופאים שאמרים שאסור בגלל הספק ולא תמיד מבוסס על מדע. יש המון ממצאים מדעיים חדשים שמראים שרוב התרופות אכן בטוחות. את יכולה לחפש אצל שתי מקורות - מרכזים טרטולוגיים 1. בילינסון: 03-937-6911 2. אסף הרופא: 08-977-9309 יש גם את הספר של פרופ' הייל. יש לי את המהדורה של 2004 - את יכולה לשלוח לי את כל השמות של התרופה באנגלית - (יש כמה שמות לתרופה אחת) ואנסה לחפש. עדיף לייצור קשר עם אחד המרכזים. עוד דבר שאולי את יכולה לשקול הוא לדחות עוד קצת את התרופה אם אכן אפשרי. אם אי אפשר - וזה בדוק ואין ברירה תהיי בטוחה שהכל לטובה. נתת לה חלב אם שנה שלמה - שזאת הדרך הכי הכי טובה ובריאה להעביר אותה ל"בגרות" במיוחד בגלל חשיבות המסירות שלך למשך השנה הראשונה לחייה. זה שלא ממש תניקי אותה - אין כל קשר לזה שתהיי האימא הכי הכי - שרק את יכולה להיות עבורה. מקוה שזה עוזר. בברכה אלן