תזונה עד גיל שנה

שלום אלן בתי בת 11 חודשים (כמעט) ויונקת מלא (5-7 ארוחות ביום, וגם יונקת קצת בלילה) היא שותה קצת מים במהלך היום מבקבוק או כוס אבל אוכל אחר-חוץ מהנקה היא לא כ"כ אוהבת. היא אוכלת אולי כמה כפיות במקרה הטוב בארוחת צהריים וערב ויש ימים שלא רוצה בכלל משהו אחר, רק הנקה(דרך אגב יש לה שתי שיניים).אני איתה בבית, עובדת מהבית אז זה בסדר מבחינתי להמשיך להניק. אני קצת מבולבלת: רופאה קונבנציונלית שמתמחה ברפואה משלימה אמרה לי שזה בסדר שהיא רק יונקת עד גיל שנה לא צריך משהו אחר ולא מתאים למערכת העיכול שלהם. ואין צורך לתת תוספות להנקה. רופא אחר-הרופא ילדים של בתי אמר שהיא צריכה גם ירקות, פירות מרק וכו' ושההנקה לא מספיקה ושאפילו שהיא לא רוצה אני צריכה להאכיל אותה ולהתעקש.. בתי עולה יפה במשקל, רגועה תינוקת שמחה ומתפתחת יפה לגילה בכל המובנים, בריאה.יש לי הרגשה שההנקה מספיקה לה.(אני מקפידה על תזונה בריאה וכמה שיותר טבעי ומגוון ושותה הרבה מים) מה את אומרת?? ואם ההנקה מספיקה עכשיו, באיזה גיל זה לא מספיק היא כבר צריכה ממש,מבחינה תזונתית לאכול דברים נוספים? מה את אומרת? תודה מראש...

היי מיכל, אני יודעת שחלב אם הוא האוכל האופטימאלי עד גיל שנה. כשקובעים ציוני דרך כמו - הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים זה מאוד שרירותי ולא משאיר מקום לתינוקות (הרוב) שעדיין לא מוכנים מערכתית לאכול מוצקים. בלי שיניים אי אפשר לאכול ולעכל טוב את האוכל. זאת לא חוכמה לרסק כל דבר - אם כי האוכל כבר לא "מוצק". מוצקים - זה אומר שרוצים/מעוניינים ומסוגלים מערכתית לאכול אוכל שהוא אינו נוזלי או מעוך. מהרגע שתינוק אוחז בחפצים ויכול להושיט יד לפה הוא כבר מראה את הסימנים הראשונים של מוכנות. כאשר הוא מתיישב לבד - זה עוד סימן. בלי היכולת הזאת היא לא יכולה לשבת לזמן ממושך בצורה אנכית - אז עד אותו מועד אין ממש מה להושיב אותה. זה רק יכביד על העצמות שלה שעדיין לא מספיק חזקות לשאת את משקלה. האוכל הראשון תמיד בא כתוספת להנקה כך שמצב הרוח שלה מתאים לנסות דברים חדשים כאשר היא לא רעבה ממש. האוכל הראשון הוא כמו משחק ואתגר. לכן הוא אמור להיות חתיכות ולא כפיות על הסף. חתיכות רכות, מאודות צבעוניות ימשכו את תשומת הלב של התינוקת. היא לבד תכניס את החתיכות ותתנסה לבד. בישבילה זה כיף והנאה. אבל אם היא לא בשליטה ומאכילים אותה כאן אולי ההתנגדות. חשוב שהתינוקת תהיה בשליטה. היא תאכל בקצב שלה. כמובן עוזר מאוד שאת נעזרת בסבלנות ומאפשרת לה להתנסות ללא כל לחץ או מתח. בהתחלה היא תאכל כמה חתיכות בלבד. לאט לאט ככל שהיכולות שלה משתפרות אז היא תאכל יותר. בהתחלה רצוי להציע לה דברים טעימים כמו בטטה, גזר קישוא, תפו"א הכל מאודה – כך שאם היא תבלע חתיכה בטעות היא תרד לה בקלות והיא לא תחנק. ההתנסויות באוכל הן לא רק כדי להוסיף טעמים ומרקמים חדשים לתפריט היומית שלה אלא גם עוזרות לה להחזיק כפית, להשתמש בכפית וכוס, כי הדברים האלה גם עוזרים בהתפתחות השפה בהמשך. את יכולה להחזיק כפית והיא יכולה בו זמנית. את יכולה להציע לה חתיכה או כפית אוכל – והיא תחכה אותך. ברגע שהיא כן מתיישבת זה הזמן להושיב אותה ליד השולחן. ארוחות אמורות להיות מלאות שמחה וקשר חברתי וככל שהיא תראה איך הגדולים אוכלים היא גם תרצה להשתתף. זה תהליך אבל בסופו של דבר ילדים אוכלים. בדרך כלל הם יודעים מתי טוב להם ומתי נחוץ אבל אנחנו בתור ההורים אמורים להציב בפניהם את האתגרים האלה. אנחנו יכולה להושיב אותם ליד השולחן – אבל הם צריכים לרצות לאכול. אנחנו אמורים לדאוג לשים מולם אוכל מגוון ומעניין ומזין אבל הם צריכים לאכול אותו. אז התשובה לשאלה שלך, היא - כולם צודקים - בקצת. יחד תמצאו את הדרך לאושר ולשולחן!! מקוה שזה עוזר. בברכה אלן