שכחתי לציין...

ששחר מסרב בתוקף לכל תחליפי חלב האם כולל דייסות טעימות... ניסיתי המון פעמים, גם מטרנה וגם סימילק וגם דייסה תפוח בננה, גם בבוקר גם בצוהוריים, גם בכפית וגם בבקבוק....

היי אפרת, הממממ. ממש דילמה. גיל 10 חודשים הוא ממש באמצע - בין להיות תינוק - התלוי רק בחלב כלשהו לבין להיות "גדול" שיכול לאכול מכל אבות המזון. היות והוא כל כך תלוי בשד, הייתי מציעה לך לחכות עם הגמילה קצת. עד גיל שנה תינוקות זקוקים ללפחות 5 ארוחות חלביות ביממה. כמובן עם תוספת של מוצקים. אין עדיין שיניים טוחנות לעזור לו לאכול, ללעוס ולעקל מאכלים רבים אז לרוב תינוקות בגיל הזה אוכלים הרבה דברים רכים - פירות, ירקות, וכו'. גם המרקמים יותר נעימים מאשר חלבונים מן החי - שהם קצת לא נעימים. הוא בסך הכל בן 10 חודשים - ואם הוא נולד מזמן - אז אולי הוא "מתחיל" להינות מהמוצקים. הוא לא מוכן לקבל כל דבר שאינו חלב אם בתור חלב אז בדרך כלל יש סיבה. הסיבה יכולה להיות רגישות יתר או רטיעה מהטעם והריח. גם זה יעבור במרוצת הזמן. אבל הוא זקוק לעוד כמה חודשים טובים - יש כמה סיבות 1. לאחר גיל שנה - אם תינוק אוכל מכל אבות המזון אז הוא יוכל להשלים את החסר על ידי אוכל ולאו דווקא חלב פרה (אף אחד לא הוכיח בצורה מדעית שבני אנוש זקוקים לחלב של זן אחר - מלבד בעלי העניין!!) 2. לאחר גיל שנה וחצי (בין שנה וחצי עד שנתיים) נעלם ייצר המציצה. זה צורך פיזיולוגי שההנקה אמורה לענות עליו. המוצץ המלאכותי אף הוא תחליף לאימא והשד. אם הוא היה לוקח - מה טוב ואם לא אז לאחר גיל מסויים זה כבר לא צורך של התינוק (אז זה צורך של ההורה!) אפשר להמשיך למצוא תחליפים אבל אם הוא לא מעוניין אז זה יהפוך לבעיית אכילה שזה לא כל כך רצוי. הטבע דואג - וזה רק עניין של כמה שבועות בינתיים. הוא ילמד לחיות עם השינויים האלה ואולי אפילו יחזור להרגליו הגודמים. צריכים גם לתת לו צ'אנס. אנחנו בתור גדולים לא כל כך מסתגלים במהירות לשינויים גדולים בחיינו. ולו אין כל כך כלים עדיין - רק הרגש והקשר. רוב הדברים מסתדרים עם הזמן. ואם אכן הוא גם יסתדר אז הגמילה הייתה לשווה. ככל שהוא גדל הוא יהיה פחות זקוק לשד -והגמילה מתרחשת בצורה טבעית. בהצלחה אלן