משבר הנקה

היי, אני מניקה את בתי בת ה-11 חודשים ולמען האמת אני מנסה להתחיל לגמול אותה (לא כל כך הולך, אבל אני מנסה). בערב היא יונקת כהשלמת מוצקים, אחרי מקלחת ולאחרונה לפני הירדמות. בגלל שקשה לה להירדם, היא נעשתה תלוייה בציצי.היום בלילה עשיתי מעשה שלא יעשה ניתקתי אותה מהפיטמה לפני השינה, כי הרגשתי שנפשית אני כבר לא מסוגלת לתחושת המציצה. בבקשה תאמרי לי שהיא לא הרגישה דחייה מצידי. אני מרגישה פשוט נורא.

את לא אמא רעה! את פעלת לפי מה שמצאת לנכון באותו רגע ואני בטוחה שלא נגרם נזק לתינוקת. כדאי להתייעץ ולקבל עזרה מקצועית כיצד לגמול אותה, אבל אל לך יקירה להרגיש ייסורי מצפון או שאת אמא רעה. אל תתני לסביבה להשפיע עלייך. בהצלחה!

היי אימא - לא רעה!! אני מסכימה עם האימא שענתה לך שמגיע לך לחוש ולהרגיש - ואם האקט של הנקה דוחה אותך או מעצבן אותך אפשר לעשות אחד משני דברים לפי דעתי. 1. לנסות לזהות למה זה מרגיז אותך - ולהמשיך להיניק בכיף. גיל 11 חודשים זה גיל שהם עדיין זקוקים לחלב אם. כל תינוק בגיל הזה אמור לקבל מוצקים כתוספת להנקות וכאשר הם מסוגלים לאכול יותר מוצקים - (בעזרת שיניים כמובן) זה יותר הגיוני להעביר אותה למוצקים ןלגמול אותה מההנקה - אבל צריכים עדיין לספק לה את צרכיה החלביים עד אותו מועד שהיא מסוגלת יותר לאכול "כמו גדולה". זה גם יכול להיות פורמולה אם כך תחליטי. אבל המוצקים בדרך כלל לא מספקים את כל אבות המזון כמו החלב. 2. להחליט לגמול אותה בדרך הכי בריאה לה וגם לשדיים שלך. ברגע שמתחילים לרדת בכמות ההנקות אז יכול להווצר גודש. כדאי למנוע את זה - וזה על ידי גמילה איטית והדרגתית. תשאירי לה רק ארוחה אחת בסוף - בדרך כלל הארוחה הכי משמעותית לה. וזה רק אחרי שאין כל תחושה של גודש. אחרי שבוע שנשאר רק את הארוחה האחת הזאת אז תדלגי פעם אחת בשבוע. שבוע אחרי זה עוד פעם אחת, יש להשיח את דעתה ולתת לה משהו אחר. לאט לאט כמות החלב תרד ולא תרגישי גודש. אז אפשר להמשיך עד ההנקה האחרונה. בכל אופן, דרך הזנת התינוקת לא אמורה לנבא איזה אימא את - טובה - שמחה] רעה או מכשפה - אבל את צריכה להרגיש טוב ושלמה עם כל החלטה. אחרת לא תוכלי לעמוד בזה. עקביות מאוד חשובה כאן. מאחלת לך הצלחה רבה. אלן