האם לוותר על הבקבוק

ביתי בת 5 חודשים סרבנית בקבוק. ניסינו הכל ולא הולך וכל הזמן אמרו לנו שבמשפחתון יצליחו. היום היא מסיימת את היום החמישי במשפחתון ועדיין היא לא מצליחה למצוץ את הבקבוק. כל יום המטפלת יושבת איתה כמעט שעה עם בקבוק של חלב שאוב בפה. היא נושכת את הפטמה אבל לא מוצצת בכלל ומידי פעם היא בוכה. בצהריים אני לוקחת אותה ואז היא יונקת ונרדמת לשעתיים. לי זה כבר נראה קצת כמו התעללות וכואב לי הלב. האם כדאי להפסיק עם הנסיונות ולעבור לאכילה בכפית? אני חוששת שאם ניתן דייסה סמיכה בכפית היא כבר לא תהייה רעבה ובוודאי שלא תיקח בקבוק. האם להתחיל עם ירקות למרות שהיא רק בת 5 חודשים? אני כבר קצת מיואשת מהסיפור ועוד שבוע כבר צריכה לחזור לעבודה.

היי שירה, אין כל צורך בבקבוק. זה לא ציון דרך התפתחותי כלשהו. אז א) שירדו מהלחץ. היא לא צריכה "לדעת" איך למצוץ מבקבוק כי זה לא מבוסס על ידע אלא רצון. היא בוחרת לא לקחת. תכבדו אותה. לא די בכך להכניס אותה למסגרת המונית הרבה לפני הזמן שבכלל מומלץ להפגיש תינוק עם התמודדויות כאלה אלא גם מבקשים ממנה לאכול שם? האכילה עד כה הוא אקט מאוד מאוד אינטימי. היא לא מכירה עדיין את המטפלות - לא לדבר על כל הסביבה החדשה - ומבקשים ממנה לאכול. אם היא נינוחה ומאושרת (לא מאמינה בהתחלה כי לכל ילד חרדות) אבל לאט לאט היא תסתגל. הכי חשוב הזרועות החובקות אותה - ולא דחיפת בקבוק מנוכר. אפשר לעבור לכפית או ספל או כף, אם היא מסכימה. ואם לא היא תחכה לך עד שהיא יותר גדולה ומוכנה/רוצה מוצקים. יש זמן שמתאים לכל תינוק וזה משתנה מתינוק לתינוק לגבי מוכנות למוצקים. כמו כל דבר - לא בלחץ. זה יבוא. כל עוד שהם יכולים להרגיע אותה - ולא עם אוכל אז המצב טוב. היא יכולה לחכות לך. שום דבר לא יקרה. מקסימום היא תעשה מה שהרבה עושים - מתחילים להתעורר יותר בלילה להשלים את החסר - גם אוכל תזונתית וגם נפשית. בברכה אלן