אבי תשוש ואני מותשת...

רקע - אבי בן 79 לאחר ארוע מוחי, השתפר מאוד פיזית וכעת הולך ומתפקד כמעט כמו קודם אבל, להבדיל מלפני הארוע - נמצא בביתו עם מטפל ומגוון הבעיות הקטנות והמטרידות הולך וגדל לאיטו (בעיות זכרון, עיקשות, ובעיות פיזיות). אני המטפלת מ"טעם" המשפחה, ולא פעם זה מקשה מאוד עלי. שתי שאלות לי - 1. האם יש פורום לתמיכה בילדי תשושים? מישהו שייעץ לך מה עושים כשלאבא פתאום יש חם והוא טוען בתוקף שאין לו בנות, או מתעקש שעכשיו שתיים למרות שכמעט שש, או כשהוא זועם על המטפל (על לא עוול בכפו). מה עושים כשהוא לא רוצה מטפל ומתעקש שהוא יכול להמשיך לחיות לבד (!) אבל אני יודעת שזה או מטפל או בית אבות? 2. כמדומני שאף רופא איתו התייעצתי בחצי השנה האחרונה (מאז נפלתי לקטגוריית הילדים המותשים) לא רואה את התמונה בכללותה. איפה מוצאים גריאטר בעל ראייה רחבה דייה לראות את הצורך האמיתי (חברה + רצון להשאר בביתו = ניגוד) בשילוב הבעיות הפיזיות שיעזור לי להגיע להחלטה נבונה באשר לאיך עלי להמשיך מכאו?

אני מצטרף לשאלתה של פנינה אודה לכם על תשובתכם

לפנינה וכל מי שחווה תהליכים דומים! תחושת "הילדים המותשים" שתארת מתוארת בשם "דור הסנדוויץ'". הילדים שמטפלים גם בהוריהם וגם בילדיהם שלהם. זהו תהליך בעל עומס פיזי ונפשי רב. יש צורך בתמיכה רבה עבור האדם שהטיפול נופל על כתפיו. את כתבת שאת ה"מטפלת מטעם המשפחה". למה הכוונה? האם אחייך משתתפים איתך בנטל הטיפול? זוהי משימה כבדה עבור בנאדם אחד ומומלץ במידת האפשר להתחלק בנטל. אני נוהגת להמליץ על קבוצות תמיכה לילדים המטפלים בהוריהם .ישנן קבוצות בקופות החולים או שאפשר לברר בעמותת האלצהימר (ראי קישורים מצורפים). עמותת האלצהימר -http://medic.bgu.ac.il/aai/alzinfo.htm אגודת אלצהימר ומחלות דומות- http://www.alz- יש חשיבות רבה לקבוצות עזרה עצמית . במידה וזה אינו מספיק יש חשיבות רבה גם לטיפול פרטני עבורך. בנוסף לכך הבנתי שיש פורום תמיכה הדדית בתפוז בנושא זה. לגבי שאלתך השניה , כדאי לפנות לפסיכוגריאטר (פסיכיאטר גריאטרי) שראיתו רחבה דיה כדי להבין את הדקויות והרגישויות במצב זה. בברכה נעה

ראי הודעתי כמה שורות למעלה פעם ראשונה שאני מגיבה כאן ולא ברור לי איפה לוחצים על תגובה. מקווה שעכשיו פעלתי נכון