האם כדאי לחבק ולבכות ?
דיון מתוך פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב
אבי בן 78 ,בריאותו מתחילה להדאיג מאוד.גילו לו גידול סרטני קרוב לשלפוחית השטן.הוא עבר כבר כמה ניתוחים כדי להוציא גידולים דומים אבל כנראה שהפעם זה גידול קצת שונה עם גרורות. אני מאוד מפחדת ומודאגת וכל מה שאני רוצה זה לבכות (ואני כבר בת 37 אמא לשני תינוקות ), אני מאוד רוצה לחבק את אבא שלי ולבכות,אבל אני לא יודעת אם זה יעשה לו רע,ואולי דווקא זה גם מה שהוא רוצה לעשות ? האם יש מישהו (אבא או אמא) או מישהו שיכול להביע את דעתו ? בעיקר אם יש לו נסיון דומה ?
לבת האוהבת שלום, כדאי קודם לכן להתייעץ עם הרופאים המטפלים בו, ואולי יתברר שאת פסימית מדי, אולי מצבו לא כל כך גרוע ? לשאלתך - לדעתי, דעה לא מקצועית (והייתי במצב דומה ובגיל דומה שלי ושל אבי),- לחבק רצוי מאד, לבלות בחברתו כמה שאפשר, אבל לבכות - אני מבינה וזה טבעי, אבל אם לבכות, אז שלא בנוכחותו, כדי לא להרע את מצב רוחו. חיפאית
לבת המודאגת והאוהבת. ראשית לבי איתך ועם אביך. זה מצב קשה ומכאיב של אי ודאות ואי ידיעה מה יוליד יום. אני חושבת כמה זה לא פשוט שאת בעצמך מטפלת בשני תינוקות וצריכה להיות מקור תמיכה ועזר עבור הורייך. יש בחוויה הזו מעיןכל כך התהפכות יוצרות. במקום היותך הנתמכת את הופכת להיות התומכת. השאלה כל כך מורכבת ופשוטה כאחד - האם מותר לבכות ביחד? מצד אחד בכי הוא אמצעי חשוב של פורקן וביטוי. יחד עם זאת אני חושבת על המרקם העדין של התקשורת ותמיכה בקרב משפחות . הרי הקודים כל כך שונים ואין חוקיות ברורה. אולי אביך זקוק להרגיש את הקירבה ביניכם והסרת מחיצות והעמדות פנים. יתכן גם שכואב לו שהוא מכאיב ומכביד ואז יהיה לו קשה להתמודד עם בכייך. אני חושבת שאת תרגישי לבד למה הוא מגיב. וגם אם יפרוץ הבכי, כנראה שהקשר ביניכם מספיק חזק וקרוב כך שאפשר יהיה להתמודד עם זה. אם את זקוקה לעוד דיבור או תמיכה את מוזמנת לפנות. שיהיה רק טוב נעה
