יעוץ בקשר להורה

שלום רב, אבא שלי בן 89 ונמצא בבית אבות במחלקה לתשושים. המסגרת מתאימה למצבו מבחינה רפואית. כפי שנראה לנו הבנים. אבא טוען שביום יום מאוד משעמם לו וגם מדכא אותו להימצא בין אנשים שסובלים. חוסר עניין בסביבתו היה מאפיין אותו לפני שהוא הגיע לבית אבות, למרות שבעבר היה איש פעיל ומתעניין. כרגע הוא אובססיבי לגבי מצב בריאותו ושום דבר אחר לא מעניין. הוא זוכה לביקורים משפחתיים פעמיים שבוע באופן קבוע ומדי פעם לחופשה אצל אחד הבנים. מה נוכל להציע לו שידרבן אותו לנצל את השעות הרבות של חוסר מעש? האם אפשר להוציא אותו מהאפטיה? הצוות במקום מטפל בביעות רפואיות פיזיות ולא התרשם במיוחד לפנייתינו להסתכל גם לבריאותו בנפשית. האם יש מה לעשות בנידון? תודה.

אתה כותב: "אבא טוען שביום יום מאוד משעמם לו וגם מדכא אותו להימצא בין אנשים שסובלים. " א ו ל י זה סימן שלא ממש מתאים לו להיות במחלקה לתשושים. אולי היה מתאים לו יותר מחלקה בה מפעילים את הפציאנטים (או איך שקוראים לזה) על ידי רפוי בעיסוק וכאלה. אולי יש אפשרות לבקש אבחון על ידי רופא גריאטרי מומחה, ושוב אולי - בימים שהוא בחופשה אצל אחד מהבנים, כדי למנוע התנגשות עם בית האבות ללא צורך. לפי הבנתי, מחלקה לתשושים מתאימה למי שאובחן באופן בלתי הפיך ככזה, ואם הסווג אכן נכון, בן האדם אמור להתאפיין בחוסר ענין בלתי הפיך בסביבתו. אני ממש לא מומחה, רק מדמיין את עצמי בסיטואציה בה היתה לי תקופה של אפטיה מוחלטת, והכניסו אותי למחלקה כזאת, ומשום מה חזר במידה מסוימת הענין במה שנעשה סביבי. המחשבה הזאת מבהילה אותי. שבוע טוב לכולם

ל mati, אינני מומחית לעניין אך למיטב ידיעתי, בדרך כלל, גם במחלקות לתשושים וגם במחלקות לסיעודיים, ישנה הפעלה של האנשים על ידי מרפאה בעיסוק , שתפקידה באמת לעניין ולהעסיק אותם בפעילויות מתאימות. אבל כמו בכל דבר, חוסכים גם כאן , ולא נותנים מספיק.. זה תלוי בכמה הנהלת בית האבות מוכנה להשקיע בכך. גם בין האנשים יש כאלה הזקוקים ליותר ויש כאלו שגם המעט שמנסים להעסיק אותם, זה יותר מדי בשבילם. פתרון קסם לכך אין, ומה שיכול לעזור קצת - להרבות ככל האפשר בביקורים, על מנת למלא בתוכן את זמנו הפנוי של אבא., ואם אפשר לצאת ולטייל עמו קצת. אני יודעת שלא תמיד זה ניתן , אם בגלל מרחק או מסיבות אחרות. גם אני לא מומחית, אבל אני חושבת, שדני התכוון בדבריו לכאלה שהוגדרו כ"תשושי נפש", וזה שונה לגמרי מתשושים, שזקוקים לעזרה חלקית בלבד בפעילויות היומיומיות. לא קל בכלל לעבור מהבית הפרטי שלך לבית אבות, ולכן חשוב להקל עליו עד כמה שאפשר. זה קשה שבעתיים בסופי שבוע ובחגים. אהובה