אבא והמטפלת

אני לאיודעת אם בקצרה אוכל להעביר את הבעיה שלי אני בת יחידה אבי חולה אלהיימר ואמי אחריאירוע מוחי שניהם זכאיים לעזרה מטעם ביטוח לאומי. יש לנו מטפלת כבר 3 חדשים אמ הראשונה אמי זרקה אחרי שבועיים. הורי רבים כל הזמן. אמי לא יכולה לשכוח לאבי את פרשיות האהבה מלפני 58 שנה (זה בערך גילי) ואבי כאשר יש לו מחשבות שווא באמ אליה בטענות כי הינה מביאה גברים צעירים הביתה ומקלל אותה. אנו מגדילים לו את המינון של כדורי הרגעה וכעבו 4 5 ימים היא נרגע. עכשיו הוא התאהב במטפלת הוא מרחם אליה ואומר לה שהיא לא צריכה לעבוד קשה והוא מוכן לקום מהמיטה לבד. או שמסתכל אליה ללא סוף מנשק את ידיה וזה הורג את אמי. והיא טוענת השיא עכשו בכלל לא מתיחס אליה. מה עושים?

רותי היקרה שלום. ראשית,אני חושבת על כל הקושי הטמון בהיותך בת יחידה הנאלצת להכיל לבד את כל המורכבות של המצב. האם לך יש מקורות תמיכה כלשהם בהתמודדות עם מצב זה? (קרובי משפחה נוספים, חברים ששותפים בענין?) יש כך חשיבות רבה כדי שאת תוכלי לשמור על כוחותייך ולהמשיך להתמודד. לגבי המצב שאת מתארת, ההתנהגות של אבא מאפינת הרבה פעמים את המחלה. באלצהימר,כשרגעי הצלילות מבליח ונעלמים, עולות תופעות של חרדה רבה. החרדה מקבלת ביטוי בתחושות רדיפה (כגון זו שאביך חושב שאימך בוגדת בו) אך גם בתלות רבה בדמויות המטפלות. ההתאהבות במטפלת מביעה נסיון לאחיזהה במשהו שיציל מהטשטוש והבלבול שמתעוררים מהמחלה. בדרך כלל טיפול תרופתי מתאים ממעיט את עוצמת החרדה ואת עוצמת התגובות הללו. רוע המזל, התנהגות אביך "מנגנת" אצל אימך על חוויות מהעבר. גם היא בתקופה רגישה מאוד שלאחר ארוע מוחי וזקוקה לקרבה והגנה. נשמע שהעלבון שהיא נושאת מהעבר מתערבב לה עם התנהגותו של אביך בהווה. יתכן שכך היא נמנעת מלהודות עד הסוף בפני עצמה שאביך חולה ואינו יכול לשפוט כיום את המציאות כמו בעבר. כדי לתמוך בה ולעזור לה לראות את המצב כפי שהוא, עלייך לנסות להשיג עזרה ותמיכה עבור עצמך.אולי כך תצליחי פחות להעלב בשביל אימך ופחות להכנס למאבקי הכח בינהם שמשתרעים על פני עשרות שנים. כמו כן,ממליצה להכניס פסיכיאטר גריאטרי לתמונה, שיתן חיזוק מהצד התרופתי שאולי יפחית מעט את הסבל של הורייך. את מוזמנת להמשיך ולשתף נעה