איך חוגגים יומולדת 70 לאבא ?
דיון מתוך פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב
אבא שלי כמעט בן 70 ואנו הילדים והנכדים מעוניינים לחגוג לו בחיק המשפחה. הוא כעת בתהליך של עזיבת מקומו המרכזי מאוד בעבודה לטובת נישה מצומצמת הרבה יותר. כמו כן, הוא במצב בריאותי לא כל כך טוב בשנה האחרונה, ובסה"כ פשוט "מבואס" מהגיל ומהמצב. הוא לא רואה שום נקודת אור. מה לעשות? איך לעודד אותו? איך לחגוג לו בלי שירגיש כאילו זו "מסיבת פרידה"... כך הוא התבטא לצערי. תודה מראש.
תראה איך חגגו לי יום הולדת 78. זה היה לפני שנתיים, שנתיים ! ! אחרי שסגרתי את העסק שלי מפני שלא רציתי שהלקוחות שלי יהיו תלויים במישהו בגילי. http://www.d-schiffer.de/first.html מאז אני מתנדב במספר התנדבויות, ותמיד נזכר באבי ז"ל שאמר לי שנתיים אחרי שהוא סגר את העסק: "דני, אתה יודע שאני לא מבין איך אי פעם היה לי זמן לעבוד" יש לי מצב בריאותי שקוראים לו ZENKER - מין בקע בושט, שמקשה עלי לבלוע. אני פשוט לא נותן לזה להשפיע עלי. בשנת 2000, בגיל 75, לימדתי את עצמי לבנות אתרי אינטרנט (יחד אם חברה שלי ) ועכשיו בנינו ומתחזקים בהתנדבות, שלושה אתרי אינטרנט עבור עמותות התנדבותיות. אחת העמותות היא "שדולת גמלאים - חיפה" שעזרנו ליסד בדיוק מהסיבה שהזכרת. זקנים רבים (אני אוהב את המונח התנ"כי הזה - זקני העיר, זקני העדה) מרגישים שאחרי שהם מפסיקים לעבוד בשכר או בעסק שלהם באופן מלא, שאין בהם יותר תועלת. ההיפך מזה נכון. נסיון החיים שלנו הזקנים לא יסולא בפז. נכון שאחוז מסיום של זקנים סובלים ממידה מסוימת של שטיון (סניליות) אבל התרופה הטובה ביותר למניעת התופעה, היא פעילות מנטאלית אינטנסיבית. אני חושב שבערים אחרות המצב דומה, אבל אצלנו בחיפה אחוז הקשישים בכל סוגי ההתנדבות הוא עצום, ויש עמותות רבות לא יכלו לתפקד בלי המתנדבים הקשישים, כמו יד שרה, יע"ל (יד עזר לחולה), לתת, מתנדבי קופת החולים והבטוח הלאומי - הירעה קצרה מלמנותם. אם אביך אינו מסתייע האינטרנט, אנא פתח את האתר שלי בו אני מתאר כיצד בנותי חגגו לי את יום ההולדת ה 78 שהזכרתי למעלה ותראה לו את התמונות. השנה הן חגגו לי את יום ההולדת ה 80 ומרוב עבודה התנדבותית עוד לא הצלחתי להכניס את הכתבה לאתר האינטרנט המשפחתי.
רציתי להביע את התפעלותי מהאתר המקסים שלך ומשפע הפעילות המבורכת שבה אתה עוסק. תודה על כך ששיתפת אותנו בהרפתקות המסע שלך. עבורי זהו מקור השראה. תודה נעה
האם יש פעילות חברתית לגיל הזהב בירושלים
יעל שלום. את מדברת על תהליך רחב שעובר על אביך. הוא בירידה בריאותי , בצמצום תפקידו במקום העבודה . זהו שלב מעבר לא פשוט. ההכרה בגיל ובויתורים שצריך לעשות הם קשים. לעתים צריך לעבור שלב של התאבלות על מה שהיה לפני שמתפנים לעיסוקים החדשים. אניחושבת על הקושי שלך להתבונן מהצד על מה שעובר על אביך. פעמים רבות היינו רוצים לחסוך מהאהובים עלינו את הכאב שיש בשלבי מעבר כאלו. את תולה אולי תקוות שהיום הולדת אולי תעודד את רוחו ו"תוציא אותו מזה". שניכם נותנים ליום הולדת משקל רב.הוא כמסיבת פרידה ואת כאמצעי לעודד אותו. היה טוב אם אפשר היה להוציא את העוקץ מהיום הולדת. להתיחס לארוע כעוד דרך להקיף את אביך באהבה. יתכן וכעת הוא מריר וכעוס יותר וקשה לו לקבל אך עדיין אתם כמשפחה תעשו את מה שאפשר במצב הקיים. יתכן כי חגיגות שמזכירות נוסח "חיים שכאלה" יהוו עכשיו שפיכת שמן למדורה וכדאי להסתפק במשהו קרוב ואינטימי. דני נתן לך מספר רעיונות. בנוסף לכך הייתי מיעצת לך לשאול גמלאים נוספים כיצד בני משפחתם חגגו להם ואולי תקבלי רעיונות. אני מצרפת קישור לפורום פרישה מהעבודהבYNET. אולי תוכלי להתיעץ גם שם.http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-864-16766,00.html בהצלחה נעה
דני, תודה על ההשראה. יישר כוח לך. שתמשיך להיות חיוני ומלא כוחות. יעל, תודה על התייחסותך. מראש, אמא שלי טענה שלא צריך משהו כמו "חיים שכאלה" ואני התנגדתי. הרי חוגגים 70 פעם בחיים. אך מה שכתבת נתן לי בהחלט נקודה למחשבה. תודה יעל