עצה לגבי הסבתא

דיון מתוך פורום  תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

11/04/2005 | 22:56 | מאת: רווית

סבתא שלי בת 84 ומבחינה מנטלית-צלולה,עירנית ולגמרי בסדר. הבעיה היא שמבחינה פיזית היו לה עד לא מזמן בעיות עם הרגליים ולפני שבוע היא בכלל הפסיקה להזיז את הרגליים כלומר-לא יכולה להתיישב לבד,לא יכולה ללכת וכו´. הכנסנו אותה למוסד סיעודי אבל זה ממש בעייתי כי כולם שם תשושים נפשית ואין לה עם מי לדבר. מה אפשר לעשות עם משהו שמבחינה מנטלית בסדר גמור והבעיה היא מבחינה פיזית-שהוא צריך סיוע? האם יש מקומות שבנויים בשביל סוג כזה של אנשים או שכל המקומות הסיעודיים הם מעורבים? מה אתם ממליצים לעשות? דבר נוסף-הבית בו היא מתגוררת אינו מותאם לניידות באמצעות כסא גלגלים. אשמח מאוד לעצתכם.

לקריאה נוספת והעמקה
13/04/2005 | 20:15 | מאת: דני לא רופא ולא מטפל

היתה לנו לפני זמן לא רב בעיה של מה לעשות אם סבתא רבה שחלתה, ומקופת חולים שלחו לנו, לפי בקשתנו, רופאה גריאטרית, שעצתה עזרה לנו במאד.

14/04/2005 | 07:13 | מאת:

רווית שלום! את מתארת מצב מתסכל בו סבתך איבדה את עצמאותה הפיזית. המעבר מהליכה עצמאית לכיסא גלגלים הוא תהליך של קשה. תהליך של אובדן עצמאות ויכולת התנידות במרחב. האם מדובר במשהו בלתי הפיך או כסא הגלגלים אמור ללוות אותה תקופה קצרה? במידה וזה בלתי הפיך, השנוי הזה עלול לעורר כאב ותסכול רב. כאב על אובדן יכולת ההליכה, על אובדן העצמאות. מתעוררים פחדים לגבי אובדנים אחרים העלולים להופיע. במקביל יש תהליך של הסתגלות לשנוי. ללמוד להתנייד עם כסא הגלגלים וברמה הרגשית להתחיל להשלים עם המצב. לשם כך יש ליצור מספר תנאים. א. סביבה מתאימה- סביבה שאינה מאפשרת אימון על כסא הגלגלים (כמו המדרגות בבית שציינת) אינה מתאימה. היא פוגעת ביכולתה של סבתך לעצמאות בתנאים החדשים. יש למצוא מקום שיאפשר לה זאת. ב. סביבה תומכת רגשית. יש חשיבות רבה לכך שיהיו בסביבתה אנשים עימם תוכל לשוחח .התמיכה הסביבתית, חברתית ומשפחתית הכרחית. כשהיא אינה יכולה לקבל את התמיכה לה היא זקוקה, היא תתקשה לשקם את עצמה. ישנם בתי אבות המשלבים שרותים סיעודיים עבור אנשים במצבה של סבתך . כך תוכל להינות מפעילויות חברתיות שוקקות יחד עם קבלת העזרה הסיעודית לה היא זקוקה. אני מצטרפת לרעיון שהעלה דני בדבר פניה לרופא גריאטר. כדאי להתיעץ איתו מה המסגרת המתאימה ביותר לסבתך. בברכה נעה ביצ'קוב