דניאל - קודם כל תודה על התגובה

שלום דניאל, אני מקווה שקראת את כל מה שכתבתי לך ואם עדיין לא הספקת אשמח אם תקרא. אני בהחלט מבין לליבך ואני מבין את כאבך... אני מניח שאתה יודע שכלום לא יוכל להחזיר את חבר שלך אבל אני בטוח ומשוכנע שעליך להיות חזק ועיקש במלחמה שלך - בשבילו. תחשוב מה הוא היה רוצה שיקרה ואני בטוח שאתה תגיע למסקנה. אל תתן לנושא שאותו אתה מציין כל פעם לפגוע לך במוטיבציה ובנחישות. קום מחר בבוקר, תסתכל על המראה. אל תסתכל על המראה שלך - תסתכל לעצמך בעיניים - אתה עם עצמך ב - 4 עיניים - ותאמר לעצמך שאתה לא מוותר, גם כשקשה, גם כשלא קל. אני שמח ומאוד על כך שהפורום הזה מעודד אותך ונותן לך כח. זה מוכיח לי שאני מצליח להגשים את המטרה שלי. אתה מוזמן להזמין לכאן את חבריך מהמחלקה או אחרים שאתה מכיר שיוכלו לדבר, לספר, לשתף וגם לשאוב כוח. אני מבקש לציין שוב, שהחלטתי לפני כמה שבועות לסייע לכל מי שיבקש בלימודים או בכל תחום אחר שבו אוכל לסייע לו. הצעה זו מופנית גם אליך ובעיקר אליך. אני חושב שצריך וגם אפשרי שיש חיים מעבר לטיפולים, לאשפוזים ולרגעים הלא קלים. יש רגעים של אושר ושל חיוך. ובשביל עצמך - רק כדי להוכיח לעצמך את זה - תן כעת לעצמך חיוך. חיוך של עוצמה. של כח. של נחישות. מעכשיו יש לך מטרה. יחד איתי אתה תשיג אותה. שלך, אלון לופוביץ מנהל הפורום