שבוע טוב לכולם!!!!

שבוע מצויין! מה נשמע? איך חלפה השבת ב-ב-י-ת-??? (תחשבי שיש כאן פרצוף "קורץ"..) אני הייתי בבית חולים. בהתחלה היה די מבאס כי עד שמצאו לי ווריד טוב בשביל לשאוב דם, דקרו אותי 3 פעמים לחינם... אח"כ חברים שלי באו לבקר אותי אז היה די נחמד. חוץ מזה הובטח לי שאם המצב ישתפר מחר אני אוכל לישון בבית. נקווה לטוב. אני חושב איך לפני המחלה לא הערכתי כ"כ את הבית. ז"א לקחתי הכל כמובן מאליו. עד שפתאום נלקח ממך משהו בין אם תרצה ובין אם לא, ורק כשהוא חסר לומדים להעריך. בחיי, הייתי נותן הכל בשביל להיות בבית כל יום.

כן, תופעה מוכרת. גם אותי לפעמים "מחוררים" בכל מיני מקומות בגוף עד שמוצאים ווריד "טוב" שיענה על המבוקש. קראתי מה שכתבת והידיים שלי התחילו לכאוב. יש לי עדיין סימנים מהדקירות... אני שמחה שבאו לבקר אותך והתעודדת. זה מזה נחמד שבאים לבקר. אני זוכרת בתחילת המחלה, באו המון אנשים שאני בכלל לא מכירה, ובכל זאת היו כאלה נחמדים (למרות שנראה שבאו לבקר את ההורים האומללים שאולי קיבלו בהתחלה את הבשורה יותר קשה ממני... טוב, נו, לא ידעתי כ"כ מה אני הולכת לעבור... וטוב שכך למה לפי איך שאני מכירה את עצמי הייתי מתמוטטת...) בכלל ביקורים של משפחה וחברים יכולים להיות ממש מעודדים אך לפעמים (לא נעים להודות) גם קצת נטל. ז"א פעם אחרי בדיקת מח עצם כמה חברות באו לבקר אותי אבל אני בגלל הכאבים רק רציתי לישון... מצד אחד אני חושבת איזה חמודות הן שבאו לבקר, אך מצד שני לא היה נעים בזמן שאני מנותקת מהעולם ורק רוצה לישון כדאי לא להרגיש כאבים,לא להתייחס אליהן, הרגשתי צורך להודות להן שבאו, ולהיות איתן בגלל הטרחה. או כשבאים לבקר (במיוחד אם באים מרחוק) ואני ישנה...

שטויות קטן עליך. העיקר שמצאו וריד תאר לך לא היו מוצאים :-) אל תיקח ללב את זה שלא הערכת את הבית. כל מי שלא עבר את מה שעברת לוקח הכל כמובן מאליו, "זה הרי ברור שאני אשן בבית איפה עוד אפשר לישון?" אבל תרשה לי להפתיע אותך{אולי} אבל בסוף אתה תתגעגע לבית חולים ותגיד "אוף מתח נלך לבקר..." בסופו של דבר אתה תחלים ותחזור לשגרת חיים רגילה לחלוטין{לא בתי חולים, לא אישפוזים} ותלך רק למעקב שבוע טוב לך ולכל החברים