השתתפות במחקר

שלום, שמי ליאת, אני מסיימת לימודי תואר שני בפסיכולוגיה- רפואית. במסגרת עבודת התיזה, אני עורכת מחקר הנוגע לתפיסת מחלת הסרטן והשפעותיה בקרב בנים ובנות להורים שחלו בסרטן. הנושא קרוב לליבי ואני מאמינה שהמחקר יוכל לתרום להעמקת הידע והבנת התהליכים המעורבים בהשפעותיה של מחלה מסכנת חיים על בני משפחתו הקרובים של החולה- ילדיו. העמקת הידע בתחום והסבת קשב אליו עשויים לתרום לפיתוח מודעות ושירותי מניעה וטיפול הולמים. אשמח אם משתתפי הפורום- בנים/בנות להורה אשר חולה בהווה או אשר חלה בעבר בסרטן, יסייעו לי במטרה חשובה זו ע"י מילוי שאלון אנונימי קצר. בכניסה לקישור המצורף (ניתן להעתיק ולהדביק בכתובת האינטרנט), תוכלו למלא את השאלון ולשלוח אותו בעילום שם: http://spreadsheets.google.com/viewform?formkey=dHg0RHhwX2E3UWctTXhWUVBXVmVVMnc6MQ תודה מראש על זמנך ועל הנכונות לעזור, ליאת חיימי ([email protected])

שלום ליאת, תודה לאל הורי בריאים. אך לצערי אני הייתי 'במשפחה'. לכן אענה בקצרה ולא אענה לסקר.(הוא לא מיועד לי...). כמו שאני רואה את הדברים. כשאדם חולה במחלה קשה, הסובבים אותו(ומן הסתם גם החולה) מקבלים משמעות אחרת לחיים, הסרטן זה רק אותו גורם שמשנה את אותה התפיסה. הדברים הקטנים שמקבלים פתאום משמעות. הלקום בבוקר במיטה שלך ולראות את האוטובוס עוצר בתחנה,לשבת ער ב 12 וחצי בלילה ולכתוב את ההודעה הזו... (ואני מדבר על סמך ניסיוני האישי).

שלום לך ותודה על תגובתך.. מסכימה עם דבריך, מנסיוני האישי הליווי של אדם קרוב החולה במחלה מסכנת חיים הוא בהחלט חוויה מעצבת (גם מעציבה) שלעיתים יש בה כדי להרחיב את ההסתכלות. אנשים שונים מתמודדים באופן שונה בהתאם לנסיבות, למבנה אישיותם ועוד.. רבים אף מצליחים לצמוח מאותה חוויה לא פשוטה ומתוך אותה התבוננות מחודשת על דברים לחפש ולמצוא משמעות עמוקה יותר בחייהם. מאחלת זאת גם לך, ליאת