אסי!גבריאל!דניאל!מירון!נעמה!שירן!

נערים ונערות יקרים. בשיטוטי באינטרנט נתקלתי בפורום הזה ונכנסתי לקרוא. גם את ההודעות הטובות המשובחות והכח והאינטלגנציה שבכם,רבה יש בכם צדדים שלאהכרתם עם הרבה ,כח,אופטימיות,עדוד ותמיכה . לעומת משברי הרחמים לצד הכאבים הריתוק למיטה. תחושות הגועל עקב הקאות בחילות,והחולשה ואז.....העולם חרב. נערים ונערות חביבים הינכם נמצאים במסע ול הקפת העולם בחללית ( בדמיון מודרך.) הזמן עוצר מלכת (גם שבין הטיפולים הינכם מתבגרים) ונמצאים במסע ממספר חודשים עד שנים. ובסופו החללית נוחתת אל הקרקע ובהגיעכם אל האדמה ,נפתחת דלת החללית ואתם שבים אל ביתיכם לחברים ולסביבה המוכרת אל החיים של השגרה. אך במהלך מסלול הקפת...העולם הינכם למדים מהו סבל=סבלנות. נסיון=התחשלות ערכי החיים=מיכמוכם יודע להבדיל נעורים=הכנה לחיים כמתבגרים נכון שהרבה הפסד מחיי השגרה פוסחים עליכם עקב הנסיבות:לימודים,בלויים,לימודים חוויות והרבה הרבה שנויים שהם לא מוצאים חן בעיניכם . ומכורח ההמציאות נקפים, ההורים וכל הבית מקבל שנויים,החברים והסובבים. לעיתים מופתעים מחברים שהרחוקים מתקרבים והקרובים מתרחקים. הכל סביב נמצא בשליטה אחרת..............כל זה מוריד את הבטחון,החשק,מדכא מפריע וזועקים לשגרה. אך יחד עם זאת מגלים את ההורים,את עצמיכם, את הסובבים ואתם מתבגרים וחווים את הצד הקשה של החיים אך מסוגלים לעמוד בזה. כולכם גיבורים,גם אם הינכם אחים של בן משפחה חולה. הרבה בריאות שולחת חיזוקים נשיקות וים של בריאות לכל אחד ואחד וביחד.