הודעה אישית לחברי הפורום

דיון מתוך פורום  תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות

שלום לכולם, אני חשבתי לכתוב לכל אחד מכתב אישי אבל מאחר ואני חש שהפורום הזה הוא כמו "משפחה" אני כותב כאן לכולם ביחד. בתקופה הקרובה, למשך כ-3 שבועות, אני עשוי להיעדר ולא להיות נוכח בפורום, אני משער כי לאחר תקופה זו אני אחזור בכוחות מחודשים לפורום ואז גם יכולו שינויים בהקשר של הפורום לרבות האפשרות שמירון יהווה אחד ממנהלי הפורום הזה ובמקביל אעבוד יחד איתו על מספר רעיונות לקידומו של הפורום. אני מבקש בהזדמנות זו לא רק לשבח את היכולות של מירון אלא גם את ההשקעה והמסירות שלו, עוד בטרם שנהייה למנהל הפורום... עם זאת, אני מבקש לכתוב לכם כמה מילים באופן אישי. אני מניח שרובכם יודעים מה אני עברתי ואני מניח שרובכם יודעים שאני ידעתי שלוותר זה לא הפיתרון, אבל אני מניח גם שיש פה חברי פורום שהם מעדיפים לא לחשוף את עצמם ולא לכתוב, לקבל את החיזוק מהפורום, מחברי וממנהליו ולראות בפורום ככקרש תמיכה מהותי במלחמה שלהם במחלה. בכך, בין היתר הפורום משיג את מטרתו וייעודו ואין לי כל ספק באשר לכח הרצון של כל אחד ואחד, אין לי ספק כי כולנו ביחד יכולים לעבור את זה יחד ואין שום דבר העומד בפני הרצון. פשוט תזכרו את זה: "אין דבר העומד בפני הרצון" ולאחר שתזכרו את המשפט הזה תוכיחו לעצמכם שהוא לא רק עוד משפט שקראתם... אלא מציאות. שיהיה לכולכם חג שמח ולפני ראש השנה אקפוץ שוב לכתוב כמה מילים. שלכם, אלון לופוביץ

04/09/2007 | 20:12 | מאת: אחד ההורים

אלון אנחנו איתך יהיה באשר יהיה :) לכל דבר ולכל מטרה

מנהלי פורום תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות