אנשים...

דיון מתוך פורום  תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות

02/06/2007 | 22:55 | מאת: מיתר

אני חושבת שוו אחת ההודעות שהכי קשורה לעובדה שאנחנו בני נוער... הכל בסדר אצלי, אבל כל פעם אני מגלה דברים שלא סיפרו לי מכיוון שאני "קטינה"...אני צריכה לדעת אם גם אצלכם היו מקרים כאלה...אני אתחיל מההתחלה... מקרה ראשון-כשהגיעו התוצאו מהביופסיה שלי אמרו לי שבימים הקרובים אני צריכה להיכנס לניתוח..סבבה מה הבנתי אז? ואז יום לפני הניתוח, ממש דקות לפני הלכנו הבייתה, אכלנו צהריים והם סיפרו לי על איזה טייס שכרתו לו ריאה . אמרתי להם 'אחלה,אבל למה אתם מספרים לי את זה', ואז התברר שהרופאים אמרו להם שיכרתו לי ריאה, ולי סיפרו כשהיה נוח, ברגע האחרון... מקרה שני-כל הזמן אמרו לי שהגידול שפיר, ממש במפורש שהוא שפיר...שבוע אחרי הניתוח גיליתי שלא. איך- קראתי על הגידול שלי באינטרנט. זה משנה את התמונה... מקרה שלישי-בפעם הראשונה שהלכנו למרפאה האונקולוגית הרופא ביקש לדבר עם אבא.אחרכך באוטו אבא סיפר לי שהוא אמר ש"הגידול פגע בעוד מקום בתוך הריאה". כמה זמן אחר כך קראתי את דו"ח של הפתולוגיה וגיליתי היו שלוש גרורות. המקרה של שבוע- טוב זה קצת מסובך...הסתבר לי במקרה שהרופא שטיפל בי שנתיים לפני הניתוח כשחשבו שיש לי אסטמה זימן את ההורים שלי אליו שבוע אחרי הניתוח ואמר להם שהוא הרגיש אשם בקשר לכל העניין, וגילה שבגלל טעות של הבי"ח גילו את הגידול שלי שנה מאוחר יותר. עכשיו על הטעות הזו אני יודעת, אבל על הפגישה הזו איך במשך שנה הם לא סיפרו? פתאום דברים מסתדרים לי. איך זה שעד היום הוא לא דיבר על ההרגשה שלו בקשר לזה, וכשאני נפגשתי איתו אחרי הניתוח זה לא נראה לי כמו פגישה ראשונה אחרי... אני יודעת שחפרתי המון, אבל הנושא הזה כלכך מתסכל אותי, ואני יודעת רק אתם אבל רק אתם תוכלו להבין אותי, בגלל החוקיות של הגיל.בבקשה בבקשה תשתפו אותי תספרו לי מי שיכול אם גם לכם היו מקרים כאלה ואיך הגבתם... אני אחרי כל מקרה כזה כעסתי עליהם כלכך, זה כלכך מתסכל אותי, שהם יכולים לדעת דברים על הגוף שלי ולא לספר לי,למרות שהוא שלי. שבוע טוב ולכולם. ואני יודעת זה נכתב קצת בעילגות וטעויות אני פשוט כותבת לא מהמחשב של הבית והמקלדת פה לא נוחה...

03/06/2007 | 00:36 | מאת: מירון

לא הייתי עונה אם לא הייתי מכיר את הדבר הזה. בעולם הרפואה שלנו הרופאים דואגים לילד החולה שלא "יפחד". לפעמים נראה שההורה הוא החולה, שהרי הרופא אומר לו מה יהיה וראיך יהיה ואנחנו הילדים לא זוכים למילה בנושא ובכלל לא מדברים איתנו על הסכנה. לדעתי, זה כדי שלא יתפתח פחד כלשהו אצל הילד המושג סרטן, אצל רבים פירושו מוות. באשר למה שאמרת, שהסיתירו ממך הכל. את לא היחידה. מה שנשאר לך זה לשאול את ההורים שלך למה הם שיקרו עליך. מאחל לך בריאות ובהצלחה.

05/06/2007 | 13:33 | מאת: מיתר

מנהלי פורום תמיכה וסיוע לסובלים ממחלות ופציעות קשות