תוספת- ומצטערת על המגילה

דיון מתוך פורום  חרדות מהריון ולידה - תמיכה

22/05/2005 | 06:58 | מאת: שרון

אני מוכרחה להוסיף שחלק מחששותי קשורים בפחד מפני המשפחה של בעלי, שמתנהגים אלי לאורך כל ההריון כאילו אני כלי קיבול ותו לא, וברגע שיוולד התינוק הוא מבחינתם יהיה שלהם, הם מכינים לו חדר בבית שלהם וקונים לו דברים שאמורים להיות רק אצל ההורים.. אז מצד אחד זה מעורר בי רצון להגן עליו ולא להתחלק בו, ומצד שני אני מפחדת להיות אמא רכושנית כזו שלא מאפשרת לילד שלה קשר עם העולם.. בקיצור, רגשות סותרים ומבולבלים, אבל המחשבה על זה שאלה יהיו הסבא והסבתא שלו מאד מלחיצה אותי, כמו גם הידיעה שהם ירצו "לעזור" ולא אוכל לשאת את זה.. אני מפחדת שאחרי הלידה אאלץ להתמודד עם פולשנות וחודרנות ולא יהיו לי הכוחות להעמיד גבולות ולשמור על עצמי... אני רואה כמה כתבתי ואני מקווה שזה בסדר, תודה רבה!!

22/05/2005 | 21:54 | מאת: איה

קראתי "מגילות " ארוכות מאלה (צוחקת) זה ממש בסדר, אני פה בשביל זה!!! אני כל כך מבינה אותך ומניחה שזה הריון ראשון. החד מהלא נודע שאחרי הלידה תוקף נשים רבות לפני הלידה ממש בסמוך לה מה יקרה? איך תסתדרי עם התינוק? מה עם המשפחה וכד.... זה טבעי ולגיטימי!! את ממש נורמלית ובסדר שלא יהיו לך ספקות. אין לי ספק שתהיי אמא נפלאה וזה בסדר גם לא להתחבר מיד לתינוק (לא תמיד זה אהבה ממבט ראשון, אצלי לפחות לא היה ככה ולקח לי זמן להתרגל אליו ולאהוב אותו) אל תחששי, זה יבוא לך עם הזמן וזה ממש לא אומר שתהיי בדכאון אחרי לידה בגלל התחושות של עכשיו........ לגבי המשפחה אולי פשוט כדי לך לדבר עם בעלך ולומר שחשוב לך שלא יתערבו יותר מידי, יקחו לך אותו ועוד , בכל זאת את אמא שלו (ממש לא כלי קיבול) ואת צריכה את הזמן אחרי הלידה להיות לבד אני לא איפשרתי לאנשים רבים להתקרב או לבקר בבית החולים כי רציתי לנוח, רציתי זמן לעצמי, רציתי להיות איתו התחושה היתה שהוא קודם כל שלי, אח"כ של כל האחרים וזה די טבעי! את נשאת אותו 9 חודשים, את יולדת אותו וכן את אמא שלו!!! את לא יכולה להחליף את המשפחה שלו כי הם ההורים של בעלך אבל כן חשוב להציב גבולות ולקבוע מי עושה מה ולמה . סבא וסבתא עם כל הכבוד להם הם רק סבא וסבתא, מקומם אחר מההורים!!! מקווה שהכל יסתדר ושתהיה לך לידה קלה וטובה!! תמיד כאן איה

23/05/2005 | 17:03 | מאת: ריקי

היי שרון. אני כל כך מרגישה אותך... גם אני בשבוע ה-40. ומפעם לפעם אני מרגישה כאבים חזקים למדי, שמבלבלים אותי. לפעמים אני רוצה ללדת כבר, לראות את מה שסחבתי כל כך המון זמן, ולגמור. ולפעמים אני רוצה עוד קצת להנות מהתנועות ומהמצב המיוחד שעכשיו. אבל עוד קצת סבלנות - וגמרנו. עוד נראה כמה שהיה שווה לחכות... תחשבי טוב - בעז"ה יהיה טוב!!!!!!!!!!!!!

מנהל פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה