אחרי גרידה

איה, בדיוק לפני 5 חודשים עברתי גרידה-שבוע שמיני. מאז אני לא מרגישה טוב נפשית. לאורך התקופה אני אובססיבית לתחושה שמשהו לא בסדר בי. בתחילה הופיעו כאבים מוזרים, וחששתי שיש לי משהו, אח"כ כשהבנתי שזה נפשי אני כל הזמן מתעסקת בכך שמשהו לא טוב בי, שאני לא בסדר נפשית, זה גורם ךי לדכדוך, פחדים, מתח ועצב. המטפלת ממליצה לי לקבל טיפול תרופתי, אני מאוד רוצה להיכנס להריון וחוששת מכך. אכות חיי ירדה, אני כל הזמן חושבת על זה, לא נהנית, רוצה כ"כ ילד ולחזור למה שהיה קודם אבל לא קל לי. אני מתפקדת אבל לא באיכות טובה באמת. אני מתעסקת כל הזמן בענין ונראה שעניין ההריון מתרחק ממני. בן זוגי מאוד דואג. אשמח ששמוע את דעתך ואף לשוחח אתך.

ראשית אני מצטערת על מה שעברת ומשתתפת בצערך. אני מבינה לליבך וחשה את הכאב והפחד שלך. זה טבעי ולגיטימי!! לא יודעת עד כמה זה יעודד אותך אבל עובר שלא מתפתח טוב ברחם הגוף מוצא לו פתרון ולא נותן לו להתפתח (או הפלה טבעית או גרידה יזומה) זה מנגנון של הגוף להוציא את מה שלא טוב, לא תקין. לחלפוין זה לא אומר שכל הריון מסתיים בגרידה גם לא אצל אותה אישה ואת חייבת לשנן ולזכור שיום אחד יהיה לך הריון תקין, בריא וילד משלך!!!!!!! אין לי ספק בכלל יש נשים שעברו כמה הפלות ועדיין בסוף הביאו ילדים לעולם. את נורמלית! הכל בסדר אצלך!!! את חייבת לחשוב חיובי, להיות רגועה ולקוות לטוב על אף מה שעברת בהריון מותר לקחת סרוקסט אגב אם זה יעזור לך (כמובן באישור רופא) שולחת לך אימייל ובו טלפון שלי אם תרגישי צורך בשמחה אענה לך חג נפלא שיהיה איה