גיל

הי איה... איני יודעת האם אני בדרך הנכונה. במשך חמש השנים האחרונות עבדתי על עצמי כדי להיכנס להריון. וכסוף סוף הצלחתי. נתקפתי חרדות. לא תכננתי שזה יהיה בגיל מאוחר כל כך ,אבל המשכתי לנסות למרות הגיל.. היום אחת מהעובדות איתי הודיעה שנולד לה נכד. התרגשתי נורא ורעדתי בגופי. אני רק בדרך של יצירת בן-אדם חדש. הגיל באמת מעורר בי תהיות. באיזו מידה אני עושה את הדבר הנכון. בעצם, גם לפני ההריון היו בי המון ספקות. רק שהן נבלמו ברציונל של... אני רוצה ילד נוסף.ואולם ברגע שהחל ההריון החלו תוקפים אותי חרדות בלתי נשלטות. רציתי לדעת האם את נפגשת בפורום עם נשים מבוגרות כמוני. גלשתי כאן ולא מצאתי מישהי לשיחה. כרגע אני נעזרת ברופא המשפחתי ובמטפלת הומופאתית. שניהם עוזרים מאוד. אמנם, קורה שאני מתעוררת באמצע הלילה עם דפיקות לב מהירות וחוסר שקט. אז אני מתישבת מול הטלוויזיה ומזפזפת בי כל הבנה. חזרתי לפעילות גופנית-הליכה כפי שעשיתי לפני ההריון.(היה עלי לשמור בשבועות הראשונים כדי שזה יקלט) , אפשר לומר שיש בי שקט מעט... אבל מדי פעם אני מנחמת עצמי שעוד לא מאוחר לעשות הפלה... או שהריון זה רק תשעה חודשים והעבור זו. לפי צמתים... האם את מכירה נשים בנות גילי??? חנה

לא ציינת בת כמה את. אני מכירה מישהי שצריכה ללדת כעת והיא בת 39 ועוד מישהי שילדה שהיא בת 40... אין גיל לאושר שנותן ילד לאמא ולהפך. אל תדאגי!!!