פתאום באמצע החיים - חרדה

הי איה, זו פעם ראשונה שאני בפורום הזה. אני בהריון ראשון, שבוע 20+2. עד לפני כשבועיים הייתי די רגועה ולא התרגשתי יותר מידי, המשכתי בחיים די רגיל - ספורט, כוסית יין או בירה פה ושם - ללא איסורים לא הכרחיים שתמיד נראו לי מוגזמים אצל נשים אחרות (כמו לא לשתות כוסית יין ביום שישי בערב). בכל אופן, ככל שהתקרבו להם שבועות 18-20 התחלתי לצפות להרגיש תנועות של העובר. וציפיתי, וציפיתי וציפיתי. ושום דבר. ולאט לאט הציפיה התחלפה לה בפחד וחרדה - למה אני לא מרגישה? אולי משהו לא בסדר? אולי אני עשיתי משהו שלא הייתי צריכיה לעשות (כמו הגזמה במאמץ ספורטיבי למשל). אפילו בדיקה אצל הרופא שבוע שעבר שהראתה לי דופק תקין והכל לא הרגיעה ליותר מכמה שעות. אני חושבת על זה כל הזמן, ישנה לא טוב בלילה - מתהפכת ומתעוררת ושוב ושוב, על סף דמעות כמעט כל הזמן מרוב תסכול ודאגה. בעלי רצה להכריח אותי לקבוע שוב תור השבוע לרופא אבל זה נראה לי הסטרי ומיותר. אני גם יודעת שעד שאני לא אחוש בתנועות בעצמי כל "הרגעה" של רופא תהיה רגעית בלבד. בקיצור - אני די מיואשת וחרדה וגם לא רוצה להעביר "אנרגיות עצובות" לעובר כל הזמן. אז אם הצלחת לשרוד עד לפה, אודה על תשובה...

זה היה כבר מאוחר ואת מתארת לעצמך מה עבר לי בראש. אבל בסקירות הרופא אמר שהוא זז כל הזמן ז הייתי יחסית רגועה. עד שבוע 23-4 זה נורמלי לא להרגיש במיוחד בהריון ראשון. כשזה יגיע תאמיני לי את תרגישי. רק עוד טיפונת סבלנות. מי כמוני יודעת כמה זה מלחיץ כשכולן כבר חשות את עוברן ורק אני לא. את יכולה לאכול שוקולד ולשכב על צד שמאל אולי תרגישי משהו (ככה עושים בהמשך אם לא מרגישים אותו פתאום המהלך היום) לי זה לא עזר אבל את יכולה לנסות. בנתיים להמתין עוד קצת, לנשום עמוק, לדעת שאת עשית הכל בסדר!! לא היין , לא הבירה, לא הספורט וכו......... הזיקו!!! אשמח לעדכון איה

הי איה, תודה רבה על העידוד, המצב רוח דווקא יותר טוב היום - החלטתי להאמין שהכל בסדר וייהי מה. אולי אולי הרגשתי משהו בבוקר כשעוד שכבתי במיטה ועוד לא קמתי אבל אני לא בטוחה שזה זה. בכל אופן מבטיחה לעדכן, ושוב תודה.