מקרן לרותם

היי רותם - מה שלומך? את יודעת אני אוהבת ת'שם רותם - יש לי אחיינית בשם רותם והיא מדהימה.. איזה נפלא זה יהיה אם יעלמו לנו החרדות אחרי הלידה..? הלוואי.. אני ממש מקווה שהעובר ייתפס - כי לא ממש בא לי לעבור את כל התהליך של ההפריה שוב - הוא ארוך ומתיש - גם פיזית וגם נפשית..לא נעים.. את יודעת אני ממש אוהבת ילדים גם בלי קשר למצבי..כשהייתי בת 10 נולדה האחינית הראשונה שלי ואחריה באו עוד מלא..כך שאני גם טיפלתי בהם ועזרתי לאחים שלי.. אני מפנקת אותם ונותנת להם אהבה ,משחקת וצוחקת איתם..עד היום ולתמיד.. הם כמו הילדים שלי.. לפעמים שאני מרגישה חרדה אני אומרת לעצמי שכשאהיה בהריון - הילד שיהיה בתוכי יעזור לי ויתן לי כח - אני אדבר איתו ואשתף אותו..בטח נשמע דבילי.. תגידי את יודעת מה יש לך ? בן ? בת? מה אתה רוצה..? תכתבי חיבוק קרן

היי קרן תראי כשנכנסתי להריון כל כך נבהלתי , וביקשתי מאלוקים שלפחות ידאג שזו תהיה בת וככה היה יש לי בת .......... ואני מאוד מחכה לראותה אני אומרת לך שהתמיכה מאוד חשובה ואים את קרובה לאמא שלך נפשית זה מאוד יקל עליך מה גם שאחיות ששותפות לבעיה מאוד עוזרות וזה מנסיון אז אני מקווה שאת לא שומרת בבטן אני מבינה את הפחד שלך מההריון ומכול התהליך כי אני בתוך זה אבל אני בטוחה שאת רוצה ילד כי אחרת לא היית עושה את זה אז כנראה שזה יותר חזק מהחרדה עצמה וזה כבר טוב יצר החיים חזק מהכול אני יכולה להעיד שבחודשים הראשונים הייתי בחרדות קשות ואפילו כמעט ושתיתי כדורי הרגעה אבל העדפתי לסבול ולא להכניס את החומר הזה לתינוקת בגוף ואת תראי שגם את תרצי להיות חזקה למען העובר שלך . את יודעת כמה פעמים בכיתי והייתי בהיסטריה מהמחשבה שהיא תצא ואיך אני אסתדר ומה יהיה וחלילה שלא יהיה לי דיכאון אחריי לידה וכאלה אבל זורמים ואני יודעת שיש מלא נשים שחיות בהתקפיי חרדה אבל יש להם גם 3 ילדים בבית וזה מחזק אותי לראות את זה זה אומר שזה אפשרי לא ? תהיי רגועה כי יהיה בסדר אני בטוחה חוץ מזה בקשר לילדים אני חולת ילדים אני מאלו שמזנקות על עגלות ברחוב למראה ילדים אני פשוט מכורה אבל את רואה כשזה מגיע אליי אני בהיסטריה ,אבל אני יעבור את זה , אני נורא רוצה שזה ייגמר כבר ואני פוחדת מאוד שיהיה לי התקף חזק בזמן לידה ואף אחד לא יבין אותי כי יחשבו שזה מהלידה - כרגע זה מה שמטריד אותי . תגידי איך את מסתדרת בלי כדורים? אין התקפים? היו לך התקפים חזקים שמשתקים או קטנטנים כאלו?? אמלי כל התקף לא פחות מיום וחצי -משהו נורא אבל הנה אני חיה ואני אמשיך לחיות וגם את אחותי יהיה טוב תתחזקי מחכה לשמוע ממך

היי חמודה מה שלומך..? אני חייבת לספר לך מה חלמתי - שאני יולדת תאומים בן ובת - ואני רואה רק את הבת והיא כלכך יפה , גוזל קטן ומדהים - בהירת עור וראש מלא שיער שחור (כמו שאני אוהבת..)ועיניים תכולות אפורות והיא מסתכלת עלי ומקבצת את השפתים..ממש היה בא לי לבכות..ואז משהו העיר אותי.. אני יודעת שאנחנו נעבור את זה ובגדול אבל הקושי הוא כל החרדות שלפני..תהיה חזקה ממי , התקדמת כלכך יפה..אני כאן תמיד שתרצי לדבר ולשתף...אמנם בעלך מקסים אבל זה לא כמו לדבר עם מישהו שחווה את אותה ההרגשה ויודע מה עובר עליך.. לפני הצילום רחם שלי הייתי בחרדה איומה כל היום שלפני - בכיתי וחשבתי שאני עומדת למות..וכל מי שעברה צילום רחם והתייעצתי איתה רק הפחידה אותי יותר..והתקשרתי לרופא שהיה אמור לעשות לי ת'צילום ודיברתי איתו..והוא ניסה להרגיע אותי..ממש פדיחה..ועד שלא לקחת כדור הרגעה לא נרגעתי.. וכשהגעתי לצילום הרופא תפס לי ת'יד והכניס אותי לחדר והסביר לי מה הולך לקרות והראה לי את המכשיר..ואחרי הצילום הוא צחק איתי (ואני על עצמי) ואמר לי שהתנהגתי יותר יפה מבחורה שלא סובלת מהתקפי חרדה..ואותו הדבר קרה לי בשאיבה - שם פחדתי מההרדה ..אבל גם זה עבר - כי בנינו הכל עובר - ואנחנו צריכות לעבוד על עצמנו - איך להתמודד עם החרדות שלפני...תראי אני כבר שנים סובלת אז למדתי לדבר הרבה עם עצמי כשאני מתחילה להרגישה חרדה - ולפעמים זו חרדה מהחרדה עצמה או מבואו של התקף... לצערי אמא נפטרה לפני פחות משלוש שנים והאחיות לא ממש קרובות אלי פיזית - אני משתפף אותן אבל זה לא ממש מועיל..

היי חמודה מה שלומך..? אני חייבת לספר לך מה חלמתי - שאני יולדת תאומים בן ובת - ואני רואה רק את הבת והיא כלכך יפה , גוזל קטן ומדהים - בהירת עור וראש מלא שיער שחור (כמו שאני אוהבת..)ועיניים תכולות אפורות והיא מסתכלת עלי ומקבצת את השפתים..ממש היה בא לי לבכות..ואז משהו העיר אותי.. אני יודעת שאנחנו נעבור את זה ובגדול אבל הקושי הוא כל החרדות שלפני..תהיה חזקה ממי , התקדמת כלכך יפה..אני כאן תמיד שתרצי לדבר ולשתף...אמנם בעלך מקסים אבל זה לא כמו לדבר עם מישהו שחווה את אותה ההרגשה ויודע מה עובר עליך.. לפני הצילום רחם שלי הייתי בחרדה איומה כל היום שלפני - בכיתי וחשבתי שאני עומדת למות..וכל מי שעברה צילום רחם והתייעצתי איתה רק הפחידה אותי יותר..והתקשרתי לרופא שהיה אמור לעשות לי ת'צילום ודיברתי איתו..והוא ניסה להרגיע אותי..ממש פדיחה..ועד שלא לקחת כדור הרגעה לא נרגעתי.. וכשהגעתי לצילום הרופא תפס לי ת'יד והכניס אותי לחדר והסביר לי מה הולך לקרות והראה לי את המכשיר..ואחרי הצילום הוא צחק איתי (ואני על עצמי) ואמר לי שהתנהגתי יותר יפה מבחורה שלא סובלת מהתקפי חרדה..ואותו הדבר קרה לי בשאיבה - שם פחדתי מההרדה ..אבל גם זה עבר - כי בנינו הכל עובר - ואנחנו צריכות לעבוד על עצמנו - איך להתמודד עם החרדות שלפני...תראי אני כבר שנים סובלת אז למדתי לדבר הרבה עם עצמי כשאני מתחילה להרגישה חרדה - ולפעמים זו חרדה מהחרדה עצמה או מבואו של התקף... לצערי אמא נפטרה לפני פחות משלוש שנים והאחיות לא ממש קרובות אלי פיזית - אני משתפת אותן אבל זה לא ממש מועיל.. כרגע אין לי ממש התקפים - אני הרבה זמן עם הטיפול התרופתי - אז אולי זה עשה משהו אבל יש לי הרבה חרדות ובקלות אני יכולה לחטוף התקף ולפעמים אני לא מצליחה להתמודד וזה תוקף.. בהתחלה היו לי התקפים שלי ימים שלמים וגם בלילה הייתי סובלת עד שהייתי נרדמת ופתאום קופצת מתוך שינה כי הייתי מרגישה שהנשימה נעתקת.. ואז כשהתחלתי לקחת את הטיפול ההתקפים התחילו לרדת בתדירות וגם בעוצמה .. הלוואי שיום אחר זה יעלם - כמו שזה בא פתאום ככה זה ייעלם.. אני אחזיק לך אצבעות בלידה ואתפלל בשבילך ואת תעברי אותה כמו גדולה.. אבל אל תחשבי על זה עכשו - תחשבי רק יום אחד קדימה ככה אולי יהיו לך פחות חרדות..הרי כשזה יגיע את תתמודדי ותקבלי תמיכה מכולם ובעלך יהיה איתך אז יהיה בסדר.. תיהיה חזק יום מקסים תכתבי לי תמיד.