חרדה

אני בת 33 נשואה ואם לילד בן 3.4 החשש שלי הוא לא מהריון נוסף או לידה אלא יותר ממה שבא אחרי. אני מתכוונת לדימומים הכבדים, החולשה, הדיכאון, התפרים (לכל מה שלא טורחים להכין בכל הספרים והקורסים).ההריון דווקא עבר באופן סביר מבחינה גופנית (למרות כל הדאגות שנגרמו לי עקב ממצאים בסקירת הריון השנייה שהריצו אותי להמון בדיקות). למרות שעברתי גם לידה לא קלה (בוואקום שגרמה לי לרגישות בדרכי השתן). מצד שני כואב לי להשאיר את הבן שלי יחיד ללא אחים/ות. ועקב הגיל שלי אין לי הרבה מדי זמן לתמהמה. אני גם לא לוקחת דברים בקלות.אולי טיפול פסיכולוגי היה עוזר אבל אין לי אפשרות כספית. נעזרתי קצת בעו"ס אחרי הלידה וזה שיפר את המצב בזמנו אבל עכשיו אני עומדת בפני ההתלבטות ואובדת עצות. בכו"מ תודה על ההקשבה אין לי כ"כ איפה לפרוק את הלב ואם למישהי תהיה עיצה אודה לה.

אין לך מושג כמה אני מזדהה מה שקורה אחרי היה יותר קשה מבחינתי מהלידה או כל דבר שקדם לה.... בני רק בן שנתיים ואני ממש לא רואה כרגע באופק תינוק נוסף מה שכן מבינה את התחושה : לא רוצה שישאר לבד" ומניחה שיום אחד זה יגיע אבל יעברו הרבה מים בירדן ויש לי זמן. הרבה עיצות אין לי רק הזדמנות וכן בכל זאת אולי שווה לדבר עם מישהו מקצועי דרך קופ"ח או משהו מסובסד ולא יקר כדי להגיע לשורש הבעיה ומה מכל הדברים שמנית הכי מרתיע אותך... אני חושבת שככל שתבואי יותר מודעת לקושי כך תוכלי להתמודד איתו ואף תוכלי להתגבר על הפחד מילד נוסף וממה שבא אחרי. אל תשכחי כך תמיד אומרים לי שזה כבר לא יהיה חדש לך ותבואי עם כלים שרכשת עד כה. מקווה שסיעתי ולו במעט תמיד פה איה