הריון אחרי אובדן

שלום. לפני קצת יותר משבעה חודשים ילדתי תינוק מת. בני נולד בסוף השבוע ה39 להריון- ממש יום אחד לפני התאריך שלו. הייתי במעקב הריון צמוד מאד בגלל חש לרעלת הריונית, וביקרתי במרפאות ובחדר יולדות הרבה פעמים בשבועות שלפני הלידה. אפילו ביקשתי מהרופאים שיזרזו אותי כי כבר לא היה לי כוח. לא זירזו אותי כי התינוק המשיך להתפתח יפה כל הזמן. בסופו של דבר, הגעתי לחדר לידה בפעם האחרונה תוך כדי לידה פעילה עם פתיחה של 4 ס"מ וצירים כל שתי דקות. אך ברגע שחיברו אותי למוניטור גילו שהתינוק כבר מת. עד היום, גם אחרי נתיחה, סיבת המוות לא ידועה. עכשיו אני בשבוע 6 להריון חדש. אני גם חולה בשפעת ומתקשה להבדיל בין סימני המחלה לסימני ההריון, ובכלל בדיכאון ובחרדה מכל הקשור להריון. אני לא מדברת על ההריון החדש כמעט עם אף אחד, ואני מרגישה שבכלל אין סיכוי שהפעם תהיה תוצאה שונה. אני כל הזמן מפחדת מהפלה, אך יודעת שגם אחרי שאעבור את השליש הראשון עדיין אמשיך להיות בחרדה, מתוך ידיעה יותר מדי מוצקה שגם בהמשך יכול לקרות אסון. הזמן עובר כל כך לאט ואין לי מושג איך אוכל להמשיך בשיגרת העבודה, המשפחה (יש לי בעל אוהב ובת בת שלוש וחצי) מבלי להשתגע. מתחשק לי להתחבא בבית (במיטה) 10 חודשים עד שיהיה לי (או לא יהיה לי ) תינוק חדש בידיים. הרופא שלי אומר שהעיקר לא להיות במתח: איך אפשר????

אני כל כך מצטערת לשמוע את מה שעברת אין לי מילים לנחם ו/או לעודד אני לא יודעת מה לומר ...... אני רק יודעת שחייבים לחשוב חיובי להיות אופטימים מכירה נשים שעברו אובדן ואח"כ ילדו ילדים בריאים!!! יש מציאות אחרת גם אחרי אובדן למרות שההריון כולו עובר בחרדות שחלילה יהיה כמו קודמו. ממליצה לך בחום להיות בפורום הריון אחרי אובדן תמיכה בתפוז http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=1111&pass=1 שם יש נשים שיבינו אותך יותר מכל אחת אחרת מי שלא עברה אובדן לא תדע לעולם מה את חשה בתוך תוכך... שולחת לך חיבוק גדול ומאחלת לך הריון תקין וקל!!! איה