עזרה...לא אוכלת ולא ישנה

אני לא יודעת אם אני בפורום הנכון. אני בת 30, נשואה. לפני 3 ימים נודע לי שאני בהריון ראשון. לא כ"כ תכננתי לעכשיו ואני צריכה להתחיל התמחות בקליניקה היום. אני מתוחה ובהתקפי חרדה כל הזמן. כולם אומרים שעליי להיות שמחה ואיזה בעיות כבר יש לי בחיים. בעלי אומר שלא נהיה בסדר, כי תגובותי לא נורמליות והוא חושש לשלום העובר. אני לא מצליחה להתגבר על החרדה האיומה הזו, רועדת, לא אוכלת, הלב דופק כמו משוגע. אני פוגעת בכולם ומעדיפה פשוט למות, כי אני מאבדת אותם. היש ביכולתכם לעזור לי?

בכל זאת אומר מזל טוב על ההריון למרות שנשמע ממך שזה אכן לא מזל ולא טוב הריון לא רצוי מעורר איתו חרדות רבות יותר מאשר הריון רצוי כי נוסף על החרדות יש לחץ ומאבק של הגוף. אני בהחלט מציעה לך לעשות חושבים יחד עם בעלך ולראות האם זה הזמן המתאים לך להריון (חלילה לא מעודדת הפלה או משהו) אבל הריון זה לא רק התהליך, זה ילד בסופו וילד זאת אחריות! אני כן מציעה לך לפנות לעזרה (יש כל מיני סוגי טיפולים לחרדות) אם תמשיכי עם ההריון הזה כי את חייבת לנסות להיות רגועה ולאט לאט שלמה עם מה שקיבלת. בסופו של דבר הריון זאת מתנה ומה שמקבלים אח"כ - ילד זה האושר הכי גדול. תמיד כאן מחכה איה

יקירתי. הייתי שם. גם אני נכנסתי להריון..כן מתוכנן, ונכנסתי להתקף חרדה נוראי כשקיבלתי תשובה חיובית... חרדה עם רעידות, אי-יכולת לישון כמעט בכלל...וכ"ו. אף אחד לא ידע מה לעשות, בן זוגי תמך, הרופאים הרימו כתפיים כאילו התופעה לא נראתה מעולם...... מציעה לך: א. ללכת בלי לחשוב פעמיים לפסיכיאטר, שיתן לך תרופות מרגיעות כאלו שאפשר לקחת בהריון, ושלא יזיקו לעובר/ כן תוכלי בשקט להחליט אי ממשיכה. ב. לדבר עם בעלך, שיקלוט שאת עוברת משבר מאוד קשה, שיחליט אולי שאת חשובה לא פחו תמהעובר....שיתמוך כל כולו. את לא רק כלי קיבול לעובר...הזדמנות לראות מה בן הזוג שווה באמת...כשאת במצב כל כך עדין כל כך לא קל. העיקר- תני לעצמך מעט זמן, לבדוק אם רוצה התינוק בשלב זה, בכל מקרה, לכי לטיפול אצל פסיכולוג,(או פסיכיאטר שיכול לתת מרשמים לתרופות), לברר את העניין...גם להרין הזה, ואם לא לזה...בעתיד כשתרצי תינוק. שתגיעי יודעת יותר רגועה יותר. בכל מקרה חיבוק גדול ובהצלחה.